ועדת דיין: המלצות על יצוא גז וניהול משק האנרגיה בישראל

החלטת הוועדה והשלכותיה

הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי בישראל, הידועה גם כ"ועדת דיין", קיבלה החלטה משמעותית להמשיך באפשרות של יצוא גז, בניגוד לעמדות אחרות במשרדי הממשלה, כמו משרד האוצר, שרצו לצמצם את היצוא ולהרחיב את חובת האספקה לצריכה המקומית.

אסטרטגיות בשוק האנרגיה

בין ההמלצות שהציעה הוועדה היה להיערך ל"יום שאחרי הגז" באמצעות הקמת תשתיות ליבוא גז, זאת במטרה להתמודד עם המציאות הגאו-פוליטית וביטחון האנרגיה של ישראל. יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, הדגיש כי יש לחשוב על תמריצים למשיכת השקעות תוך כדי שמירה על ביטחון אנרגטי.

ניתוח כלכלי

הוועדה נשענה על חישוב של המועצה הלאומית לכלכלה, אשר הצביע כי בטווח של עשרות השנים הקרובות, היצוא הוא עדיף כלכלית ב-11.5 מיליארד דולר בהשוואה לשמירה של גז לצריכה מקומית. החישוב שמתבסס על הנחת יסוד של תועלת גבוהה יותר של גז משולב במשק הישראלי, עמד על כך שיצוא יחידת חום של גז מניב 3 דולר, לעומת תועלת גז לצריכה מקומית שמגיעה ל-5 דולר לחודש.

ביקורת על החישוב

עם זאת, הביקורת לא איחרה לבוא. טענות הועלו כי החישוב מתעלם מהעלויות האפשריות במצבים של מחסור או תקלות, ובפרט בעיתות של ביקוש גבוה. גם יו"ר לובי 99, אופיר פאר, גינה את המודל, והדגיש כי הוא מתעלם מתנודות מחירים קיצוניות שנגרמות מגורמים חיצוניים כמו המלחמה באוקראינה.

התייחסות למודלים חלופיים

לפי המועצה הלאומית לכלכלה, התועלת הכלכלית מהפקת גז טבעי נוגעת גם לכלל אזרחי ישראל. הם חולקים כי המודל מתייחס לעלות הממוצעת לטווח הארוך ולא למצבי קיצון זמניים, כאשר גם משרד האנרגיה הוסיף כי יש פתרונות נוספים למצבי קיצון.

מסקנות לעתיד

בסופו של דבר, הוועדה רואה ברכישת גז כאלמנט שחשוב לא רק למשק המקומי אלא גם למעמדה האסטרטגי של ישראל. אם ימצאו מאגרים חדשים, בהחלט ייתכן שהיצוא יתברר כמסלול משתלם יותר הן בהקשר הכלכלי והן בהקשר הגאו-פוליטי.

כל ההמלצות וההחלטות הללו מעידות על עומק הדיון וההבנה של מכשולים ואתגרים ייחודיים שמול ישראל בשדות האנרגיה