משרד האוצר: "זינוק בביטול עסקאות נדל"ן" – האם המצב רע כל כך?

זינוק בביטול עסקאות נדל"ן

משרד האוצר הודיע כי במהלך שלוש השנים האחרונות בוטלו 1,300 עסקאות נדל"ן, מה שמייצג בממוצע 36 דירות שנבנו בכל חודש. במבט מעמיק יותר, ניתן לראות כי מאז 2021, בוטלו כ-2,000 עסקאות, בארץ אשר חוותה אתגרים בשוק הנדל"ן. במהלך השנתיים האחרונות שלפני המלחמה, נרשמו 700 ביטולים, בעוד שבין 2023 ל-2025 זינק המספר ל-1,300 ביטולים.

התמקדות בשיעור הביטולים

על פי משרד האוצר, יש לזכור כי נתוני 2023 מצביעים על עלייה באחוז ביטולי העסקאות, כאשר 3.6% מכלל העסקאות בוטלו. הסיבות לכך עשויות להיות הקשורות לתנאים הכלכליים הקשים, כולל ריבית גבוהה ששיחקה תפקיד משמעותי. אנשים שרכשו דירות בתחילת 2022 וגזרו משכנתא בשנת 2023, חוו עלייה בתשלומים בחודש של בין 1,000 ל-2,000 שקל.

מגמות בביטול העסקאות לפי ערים

באופן מובהק, הערים המובילות בשיעור הביטולים הן טבריה (4.2%) ונצרת (4.8%), ערי פריפריה עם מחירי דיור נמוכים יחסית. לעומת זאת, באזור תל אביב שיעור הביטולים היה נמוך יותר. מהממצאים עולה כי זוגות צעירים שביצעו רכישות דירות במחירים גבוהים נתקלו בקשיים בהשלמת העסקאות וכתוצאה מכך ביטלו אותן.

תנאי המימון והשפעתם

בכמה מהפרויקטים בוטלו העסקאות כנראה בעקבות ההטבות המימון שהציעו לקונים לשלם רק 7% מהסכום הראשוני, מה שהוביל לכך שחלקם לא היו מוכנים או מסוגלים לעמוד במעמסה הפיננסית שצמחה מסיבות רבות, כולל תנודות בשוק.

עלייה במחירים וריבית גבוהה

מנגד, השפעת העלייה במחירים הייתה בולטת, כאשר דירה שנקנתה בתחילת 2023 עלתה 30% יותר מדירה שנקנתה בינואר 2021. תוספת הריבית הגבוהה העלתה את ההחזר החודשי בהרבה מהממוצע שבארץ, ועד למעלה מ-4,000 שקל תוך שנתיים.

מסקנות כלליות

לסיכום, גובר החשש בשוק הנדל"ן, אך המצב אינו חד משמעי. מספר העסקאות החדש שנבנים לא בהכרח מצביע על התדרדרות במצב הכלכלי של הציבור, שכן לא כל הביטולים נובעים מחולשה כלכלית. המגמות השונות בין הערים מצביעות על מורכבות השוק, ולכן יש לבחון את הנתונים ביתר דווקנות לפני קביעת מסקנות חד משמעיות.