מגמת השיעורים של סוגי סרטן עור לא מלנומה בדרום תאילנד
על תופעת סרטן עור לא מלנומה (NMSC)
סרטן עור לא מלנומה, הכולל את סוגי הסרטן בָּזַלִי (BCC) וסקואמוציטרי (SCC), הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר כיום, עם שיעורי תחלואה הגדלים בקרב אוכלוסיות לבנות. סרטן עור לא מלנומה מקושר למורבידיות גבוהה ולנזק כלכלי משמעותי. אוסטרליה מחזיקה בשיעור הגבוה ביותר של NMSC בעולם, כאשר שיעורי התחלואה אצל גברים גבוהים מאלו של נשים. מחקרים קודמים מצביעים על עלייה בשיעורי סרטן העור במדינות רבות עם רוב אוכלוסיית עור בהיר.
פרטי המחקר
עם זאת, סרטן עור לא מלנומה נפוץ בעיקר באזורים חשופים כמו הראש, הצוואר והפנים, אזורים אשר משפיעים ישירות על איכות החיים של החולים. על פי הנתונים, יותר מ-70% מהמקרים של BCC מתרחשים באזורים החשופים האלה, והשיעורים עבור SCC עומדים על 65% ו-46% בהתאמה. חשיפה ממושכת לקרני UV מגבירה את הסיכון לסרטן עור לא מלנומה, כאשר סוג העור ושהייה באזורים עם רמות קרני UV גבוהות יכולים להעלות את הסיכון.
נכון לשנת 1989, הוקם רישום סרטן מבוסס אוכלוסייה בסונגקלה, פרובינציה בדרום תאילנד, אשר נתוניו תורמים לסדרת "שיעורי התחלואה הסרטניים בחמש היבשות". בתקופה זו, מאמצי המחקר התמקדו בעיקר בסרטן המלנומה, אשר שיעור התחלואה בו נמוך מאוד בקרב אוכלוסיות אסייתיות ואפריקאיות, בעוד סרטן עור לא מלנומה נפוץ יותר בקרב תושבי אוסטרליה הלבנים ואסייתים המתגוררים קרוב לקו המשווה.
תוצאות המחקר
בשנים 1989-2015, נרשמו 750 מקרים של סרטן עור לא מלנומה באזור הראש, הצוואר והפנים. מתוכם, 546 היו מקרים של BCC ו-204 של SCC. רוב החולים (84.3%) היו בודהיסטים. שיעור התחלואה הכללי היה 1.00 למאה אלף אנשים בשנה ב-1989 ו-2.47 למאה אלף בשנה ב-2015. נשים הציגו שיעורים מעט גבוהים יותר מגברים. ניתוח ה-APC חשף עלייה תקופתית של 1.1% אצל גברים (p=0.24) ו-1.2% אצל נשים (p=0.20). ב-1989, מספר המקרים של BCC היה פי 2.14 ו-3.18 לעומת SCC בשנים 1989 ו-2015, בהתאמה.
ממצאים נוספים
בעת המחקר, שיעורי NMSC באזורי החשיפה B הראו מגמת עלייה, בעוד שעבור גברים באזור C נרשמה ירידה עם APC של -2.6%. מדובר בממצא חשוב המצביע על need for further research בסיבות השונות שמובילות להבדלים הללו, כמו חשיפה לקרני UV ורקע תרבותי של קהילות שונות.
מידע זה חיוני כדי להבין את מגמות התחלואה בסרטן עור לא מלנומה בדרום תאילנד וכיצד ניתן לפתח אסטרטגיות מניעה וטיפול שיתאימו לצרכים המקומיים