צום גדליה: זיכרון לרצח המושל היהודי

ההקשר ההיסטורי

היום, שלישי בתשרי, נחגג צום גדליה לזכור את הרצח הרָשָׁע של גדליה בן אחיקם, המושל היהודי בארץ יהודה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון. צום זה מציין את סוף התקוות לשיקום חיי יהודים בארץ ישראל לאחר החורבן בשנת 586 לפני הספירה. התחלת הצום החלה בירושלים בשעה 05:17 בבוקר ותסתיים בשעה 18:55 בערב.

משמעות הצום

צום גדליה הוא אחד מארבעה צומות הקשורים לחורבן הבית, לצד הצומים בתשיעי באב, העשירי בטבת והשבעה עשר בתמוז. החכמים הסבירו כי צום זה נועד ללמד ש"המות של צדיק, אדם צדיק, שווה לשרפת בית אלוהינו". הרצח משפיע באופן עמוק על הקהילה היהודית, כשהאובדן נחשב לחמור ביותר, משום שנעשה על ידי יהודים עצמם.

סיפורו של גדליה

תחת המנהיגות החכמה של גדליה, מונה על ידי הבבלים כמושל ממלכת יהודה, החלה קהילה יהודית לחדש את חייהם בארץ ישראל לאחר חורבן המקדש. יהודים ששוחררו מהגלות החלו לשוב, אך תקוותם לנחלה נגמרו ברצח גדליה על ידי ישמעאל בן נתניה, צאצא לבית המלוכה האחרון של יהודה. מעשה זה הוביל את הקהילה היהודית לברוח מצרימה, מבלי להקשיב למוהל הנבואה של ירמיהו.

ימי התשובה

הצום נערך במהלך "עשרת ימי תשובה" שבין ראש השנה ליום כיפור, ימים המוקדשים לתפילות, תשובה ונדיבות. בתקופה זו מוסיפים תפילות, כולל "אבינו מלכינו", כדי לבקש סליחה מאלוהים ומאנשים שכאבנו אותם.

דברי הרב זלמן מלמד

הרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית אל, כתב על משמעות הצום וכיצד הוא נוגע לשכחה של תקוה יהודית. "ימים אלו מלאים בכוח מיוחד. אם נ merit, הם יכולים להפוך לחגים, אם לא, יפכו לימים של צער." הוא הביע תקווה כי בשנה הזו יהיה זה זמן של גאולה ותיקון.

סיכום

צום גדליה הוא רגע של זיכרון והרהור על מהות החיים היהודיים בארץ ישראל, תקווה וקהילתיות. ימים אלו נושאים פוטנציאל של תיקון וחידוש, והאיחולים הם כי כולם יחזרו לביתם בבטחה ובשלום