90 שנה לחוקי נירנברג: תגובות הקהילה היהודית והשפעת החקיקה
הקדמה לחוקי נירנברג
לפני 90 שנה, ב-15 בספטמבר 1935, חוקקו חוקי נירנברג בישיבת רייכסטאג מיוחדת בנירנברג, אשר בעקבותיהן הוגדרו מיהו "ארי" ושללו זכויות אזרחיות ופוליטיות מאחרים, בראשם יהודים. מומחים בתחום ההיסטוריה וההשפעות החברתיות מהשעבוד הנאצי דנים בתגובות שונות מצד הקהילה היהודית.
תגובות ראשוניות ותחושות הקהילה היהודית
הלם ראשוני
"בהתחלה יהודי גרמניה הגיבו בהלם לחוקי נירנברג", אומרת פרופ' ג'ודי באומל־שוורץ, ראש המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר־אילן. לדבריה, רבים מהיהודים לא חוו השפעה מיידית על חיי היומיום שלהם. אביה שלה, שהיה ניצול מבוכנוואלד ואושוויץ, הבחין כי החיים נמשכים בדרך כלל, עד שליל הבדולח שחשף את עוצמת האנטישמיות והתקפות אלימות כלפי יהודים.
המרדף החוקי
על פי באומל־שוורץ, לחוקי נירנברג היה רקע ארוך, החל מהחוק האנטי־יהודי הראשון בשנת 1933, שדרש להוציא את היהודים מהממשל. הוויכוח סביב הגדרת יהודי נמשך במשך שנתיים וחצי, כאשר בסופו הוחלט כי יהודי "מלא" הוא מי שיש לו לפחות שלושה סבים יהודים.
הפגיעות המיידיות ושפעתן
חוק דגל הרייך
כחלק מחוקי נירנברג, נאסר על יהודים להניף את דגל הרייך, דבר שגרם לפגיעה נפשית עמוקה בקרב רבים מהיהודים. "100 אלף יהודים נלחמו במלחמת העולם הראשונה, ו-12 אלף מהם נפלו", הסבירה באומל־שוורץ. ההגבלה הזו נחשבת לאחת מהפגיעות הכואבות ביותר שנעשו בהתאם לחוקים.
נישואי תערובת והעסקת עובדים
עבור יהודים הוטלו הגבלות נוספות, כמו איסור להעסיק עוזרת בית גרמנייה מתחת גיל מסויים ואיסור על נישואי תערובת. קרוב לוודאי שהוזרם לחץ על משפחות יהודיות לחפש פתרונות, בהתחשב בכך שסכנות המצב הולכות ומשתנות עם הזמן.
ההשפעות ארוכות הטווח
תוספות לחוקים
עד לשנת 1943, חוקי נירנברג הורחבו ב-13 תקנות נוספות שהשפיעו על חיי היהודים. בין השאר, בשנת 1938 נדרשו גברים יהודים לאמץ את השם "ישראל" ונשים את השם "שרה".
ההגירה המבורכת
שקילת חיי היהודים הובילה רבים מהם להבין שאין להם עתיד בגרמניה, מה שהגביר את תנועת ההגירה. לפי הערכות, למעלה מ-300 אלף יהודים מתוך 550 אלף יהודי גרמניה היגרו בעקבות החוקים.
סיכום והערות לעתיד
משמעות החוקים בהיסטוריה
"רויטל יכין קרקובסקי, מנכ"לית מצעד החיים בישראל, מוסיפה כי 90 שנה לאחר חקיקת החוקים, יש להיזהר מהשפעות של אפליה החוקרת את הזהות והמעמד של בני אדם", אומרת קרקובסקי. החוקים האלו לא רק התוו את תחילתה של השמדת העם היהודי, אלא גם מצביעים על הסכנות שבאפליה חוקית.
השיעור הנצחי מהאירועים הללו נשאר קריטי לחברה כולה: יש להישאר ערניים לכל ניסיון להפוך שנאה וגזענות למדיניות רשמית או לחוק