זרקור על המוח המתפתח: כך פרידה בגיל הרך משנה אותו

חקר הקשרים הביולוגיים של ההיקשרות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשנית, לא פולשנית, לחקור את המוח הצעיר של גורי עכברים. השיטה, אשר נוצרה במעבדתו של פרופ' עפר יזהר, מאפשרת "לכבות" תאי עצב מסוימים בעמוק מוחם של הגורים מבלי לשבש את התנהגותם הטבעית. מחקר זה פותח דלת להבנת המנגנונים הביולוגיים שמאחורי ההיקשרות שילדים מפתחים עם דמויות המטפלות בהם.

תפקידו של האוקסיטוצין

עם השיטה החדשה, בדקו המדענים את תפקידו של האוקסיטוצין, חלבון קצר המשתחרר מתאי עצב במוח. נמצא כי האוקסיטוצין, שנחקר עד כה בעיקר על מבוגרים, משחק תפקיד משמעותי בעיצוב ההתנהגות החברתית של גורים. ממצאי המחקר, שהתפרסמו בכתב העת המדעי Science, מצביעים על כך שהאוקסיטוצין עשוי להיות אחראי להבדלים רגשיים בין זכרים לנקבות כבר בגיל צעיר.

ההשלכות על מערכות יחסים בעתיד

תיאוריית ההיקשרות, אחת הגישות המשפיעות בפסיכולוגיה של המאה ה-21, מציעה כי הקשרים שנרקמים בין התינוק לדמויות המטפלות בו מעצבים את קשריו החברתיים בהמשך חייו. חקר המנגנונים הביולוגיים שעומדים מאחורי היקשרות זו עשוי להוות בסיס להבנת התפתחות הקשרים האנושיים ומערכות היחסים הבינאישיות שלנו בעתיד.

בשיטה החדשנית שנמצאה, המדענים מחפשים להבין באופן מעמיק יותר את הדינמיקה הרגשית שנארגת במהלך השנים הראשונות בחיים, ובכך להימנע מהקווים המבאישים שהיו קיימים בעבודות קודמות.

ההבנות הנובעות מהמחקר הזה עשויות לשמש ככלים חשובים לשיפור הטיפול וההבנה של מערכות יחסים בין הורים לילדיהם, כמו גם לסייע בזיהוי בעיות רגשיות שעלולות להתרחש בגילאים צעירים.