גיוס יולי: המהלך העוקף לגיוס החרדים של יו"ר ועדת חוץ וביטחון

חוק הגיוס החדש: הכנות והשלכות

בתחילת השבוע הקרוב התחילו היועצים המשפטיים של ועדת החוץ והביטחון לנסח את חוק הגיוס החדש, מהלך שצפוי להשפיע על עתיד הקואליציה הישראלית. לאחר שנים ללא הסדר חוקי של גיוס עבור בחורי הישיבות, החוק יגיע להצבעה בכנסת, כאשר החרדים צפויים להתנגד לו, והשאלה היא האם ההתנגדות תוביל לפירוק הממשלה.

ההחלטה של ח"כ יולי אדלשטיין

היו"ר של הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, קיבל החלטה נועזת להציג חוק גיוס חדש ללא הסכמות עם המפלגות החרדיות, והוא מתכוון להחמיר את הצעת החוק שהעבר שר הביטחון ישראל כ"ץ. מקורב לאדלשטיין ציין כי "החרדים הבינו שהולך להיות חוק גיוס אמיתי, ולא כמו חוק ההשתמטות שהם רוצים." מדובר במהלך שיכול להגדיל את שיעור הגיוס בחורי הישיבות לתפקידים צבאיים.

פרטי החוק הצפוי

החוק המתגבש ידרוש גיוס של 60-70% מתוך כל מחזור לתפקידי לחימה או תומכי לחימה כבר בשנים הראשונות, במקום החמרת ההצעה הקודמת שרק לאחר השנה השביעית יתחיל גיוס חרדים. כמו כן, בחוק צפוי לכלול סנקציות אישיות ומוסדיות למי שלא יקבל על עצמו את נטל הגיוס.

הדרישות לגיוס גם מהגילאים הבוגרים

אחת השאלות שצצו במהלך הישיבות בנושא החוק היא מה ניתן לעשות עם כ-60-70 אלף תלמידי ישיבה בני גיוס בגילי 18-26. אדלשטיין דורש גם מהם להתחייב לגיוס, בניגוד למתווה של השר כ"ץ, שהציע מתכון מרוכך יותר ויקטין את היעדים באופן הדרגתי.

תגובות החרדים וביקורת על הממשלה

בעוד שהמעבדות החרדיות חששות מהמהלך, בתקופת החקיקה קיימת תחושת עשייה במדינה. עם זאת, יש המוטרדים מהעובדה שחוק הפטור מגיוס מתרחק מהחרדים, הרמטכ"ל הורה להוציא אלפי צווי גיוס לצעירים החרדים המשתמטים, והסיעות החרדיות החליטו להחרים את ההצבעות של הקואליציה.

דיונים על סדר העדיפויות המלחמתי

בתוך כך, החרדים מביעים רגשות חריפים בנוגע לסדר היום שהציגו ראש הממשלה נתניהו וחברי הקבינט, כאשר הם דורשים כי שחרור החטופים יהיה בעדיפות ראשונה על פני המלחמה בעזה. "אנחנו יוצאים למלחמה בגלל סמוטריץ' ולא מחזירים חטופים בגלל סמוטריץ'", טוען בכיר במפלגת יהדות התורה.

יוזמות נוספות לאחר המלחמה

במקביל, צפו יוזמות חדשות המיועדות לקצץ בשכר חברי הכנסת, שרים ושופטים בכל מקרה שבו יוחלט לקצץ בשכר עובדי המדינה. ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) יזם הצעת חוק שתחייב גם את חברי הכנסת לשאת בנטל.

ההנהגה הפוליטית ממשיכה לנוע בין תוכניות לשינויים חוקתיים לבין השיתופי פעולה הדרושים כדי להביא לכלל התקדמות, תוך שמירה על יחסים יציבים בכנסת