התפוררות חוק ההסדרים: חולשה באגף התקציבים

הרקע לחוק ההסדרים

משום שהחוק מלווה את תקציב המדינה במשך ארבעה עשורים, שימש כדרך המרכזית להחלת רפורמות כלכליות משמעותיות במדינה. הרפורמות שהועברו דרך חוק זה כוללות את פירוק הנמלים בשנת 2005, העלאת גיל הפרישה לנשים בשנת 2021, והקיצוץ בקצבאות הילדים בשנת 2003 תחת בנימין נתניהו.

השינויים הנוכחיים

בשנה הנוכחית, המצב שונה. אגף התקציבים, שפעם נתפס כחזק ומרכזי, מצוי כיום במצב של חולשה. התוצאה היא חוסר יכולת להעביר רפורמות משמעותיות, אפילו כאשר חומרתן עלולה להשפיע על מדינת ישראל בהיבטי כלכלה רבים.

חילופי גברי באגף התקציבים

הראשון שעזב את תפקידו היה יוגב גרדוס, שהוא גם היה ראש אגף התקציבים לשעבר, שהפריש באוגוסט האחרון. המינוי של הממונה החדש, מהרן פרוזנפר, התעכב, דבר שהוביל להחמרת המצב. בשלב זה, קיים חשש אמיתי כי היעדר המנהיגות המקצועית באגף עלולה להשפיע לרעה על יכולתו להתמודד עם אתגרים כלכליים.

הירידה בהשפעה פוליטית

כיום, המחלוקות שמתפתחות סביב חוק ההסדרים מציבות את האופוזיציה הפוליטית במרכז הסיפור. בצלאל סמוטריץ', לדוגמה, מוצג כמתמודד נגד חברי הכנסת והשרים. זהו מצב שבו גורמי המקצוע באגף התקציבים אינם נחשבים לעיקר, דבר שפוגע ביכולת החוק להתקדם.

השפעות על התחום הכלכלי

המציאות הנוכחית מדאיגה במיוחד, מכיוון שלפי הנתונים כל שינוי או רפורמה עלולים להיתקל בקבוצות לחץ חזקות. יש חשש כי מספר מוגבל של בעלי אינטרס יוכלו לשבש רפורמות קריטיות לציבור הרחב.

סיכום

בעוד שאגף התקציבים ספג בעבר ביקורת על התנהלותו, כעת עולה השאלה מי יכול למלא את החלל שהשאיר. מדינת ישראל זקוקה לאישים מקצועיים, החולקים חזון כלכלי ארוך טווח, ולא רק לרפורמות מדיניות המשתנות בהתאם לבחירות הקרובות