חוק ההשתמטות הופץ: שירות אזרחי ייכלל ביעדי הגיוס

הצעה חדשה בוועדת החוץ והביטחון

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, הפיץ את ההצעה המעודכנת לחוק ההשתמטות לחברי הוועדה, לקראת דיונים שיתקיימו בשבוע הבא. החוק, שזכה לאור ירוק מראש הממשלה בנימין נתניהו, כולל הרחבה של הגדרת הנכללים תחת החוק ושירות אזרחי אשר ייחשב כיעדי גיוס.

ביסמוט ציין כי החוק "לא נועד לייצב קואליציה, אלא לייצב מדינה". עוד נאמר כי היעדים לגיוס עלו, כך שבשנה הראשונה יגויסו 8,160 צעירים לשירות צבאי ואזרחי, עם ירידה מתונה בכל שנה לאחר מכן.

הגדרת השירותים והסנקציות

חוק ההשתמטות מגדיר חרדים ככאלה שלמדו במוסדות חינוך חרדים לפחות שנתיים בגילאים 14 עד 18. ביסמוט הדגיש כי החוק מתקן את המצב כיום, שבו אך ורק שירות צבאי נחשב במכסה.

לצד היעדים המוגדלים, החוק מכיל סנקציות כלפי ישיבות שלא יעמדו ביעדים שנקבעו. הסנקציות עשויות לכלול הפחתת תקציב לישיבות, שלילת רישיונות נהיגה, מלגות סטודנט, והגבלות אחרות עד הגעת המגויסים לגיל הפטור.

תגובות לחוק

בקרב המערכת הפוליטית והציבורית, החוק מעורר התנגדויות רבות. ח"כ יולי אדלשטיין, אשר היה מקודם החוק הקודם, טוען כי מדובר בפלסטר פוליטי ולא בחוק גיוס אמיתי. ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, כינה את החוק "הכרזת מלחמה" על החיילים והלוחמים בצה"ל.

מנגד, בכירים באגודת ישראל ציינו שהנושא מצוי בעיון והשקפת אנשי הדת על החוק תהווה גורם מכריע בהמשך ההליך.

סנקציות אישיות והמשך הדיונים

החוק כולל סנקציות נוספות, כמו חובת תשלומי ביטוח לאומי לכל מי שיבחר שלא להתגייס, יחד עם הגבלות נוספות על סיוע ועזרה מהמדינה. ועדת חריגים שתוקם על ידי הרמטכ"ל תוכל להחריג מקרים מסוימים.

הדיונים בחוק ייפתחו בשבוע הבא, ויש לציין שבשוק הפוליטי קיימת קבוצת מתנגדים משמעותית גם בתוך הקואליציה, מה שעשוי להשפיע על הסיכויים לאישור החוק במליאת הכנסת.