יום הולדת 23 ללא חגיגה: סיפורו של בר קופרשטיין שאינו כאן

מאבקם של המשפחות בכיכר החטופים

ביום שלישי, לפני יומיים, ציינו בני משפחתו של בר קופרשטיין, החטוף בן ה-23, את יום ההולדת שלו בכיכר החטופים בתל אביב. היה זה יום הולדת שצוין בלי חגיגה, כאשר בר ו-58 חטופים נוספים מוחזקים בשבי חמאס במשך 543 ימים בתנאים קשים במנהרות ברצועה. הכיכר הפכה להיות מקום מפגש לבני משפחות החטופים, שהביאו עימם שולחנות עם עוגות, נרות ובלונים צבעוניים, בעודם מהדהדים את הצורך החיוני למצוא תקווה amidst despair.

קול ההורים הפגושים

ג'ולי קופרשטיין, אמו של בר, עלתה לבמה וביקשה לשדר לו מסר. "איך אתה מרגיש שם ביום ההולדת שלך?" שאלה והשיבה במילים של אהבה: "אני היום ילדתיך, שאל ממני ואענך". אביו, טל קופרשטיין, השמיע קריאה נואשת לראש הממשלה בנימין נתניהו, בבקשה שיתמקד בשחרור החטופים. "כל דקה, כל שעה, כל יום קריטיים בשבילם", אמר והביעה דאגה לעתידו של בנו.

המסרים של אחדות ותקווה

במהלך האירוע, התארחו מספר דוברים שדיברו על חשיבות האחדות ועל הצורך לבחור באהבה ולא בשנאה. אחד מהם, אופיר אלחייני, ששר שיר השראה למען החטופים, עמד לפני קהל המורכב ממשפחות של חטופים מחיים וממתים. השיר, ששיבח את התקווה לשובם המיוחל, נשמע על רקע הכאב של הנוכחים בכיכר.

מאיה שמיאל, בת דודתו של איתן הורן, שהינו בין החטופים, ציינה: "איך אפשר לומר שאנחנו בני חורין אם 59 מאחינו ואחיותינו נמצאים עדיין בשביה ובצרה?" השאלה שלה הדהדה בכיכר, מזכירה לציבור שהמלחמה והמצב המשמעותי פוגעים בכל חלקי החברה הישראלית.

מאבק בין אופטימיות לפתחים קודרים

מאחורי כל ההתרחשויות בהתנגדות חמאס, יש את הצורך העמוק של המשפחות להחזיק תקווה, אך לא נעלמה תחושת האכזבה אל מול העובדה שראש הממשלה לא נמצא בצדדים שלהם. במהלך שהותו בהונגריה של נתניהו, עלה החשש שהבעיות הפנימיות והמדיניות יגרמו להזנחה של החטופים. "מה נותר לקוות", אומרות משפחות החטופים, "בעוד שהמדינה מתמודדת עם משברים של קטארגייט והרודפויות הרבות?"

כשהזמן חולף, הילדים עם עיניים כחולות מפיקים בלונים ומדליקים נרות לכבודו של בר, אך בר עצמו לא זוכה לחגוג את יום ההולדת שלו במציאות