חיזבאללה והמלחמה על ריבונות בלבנון
הקדמה
בדרום הרחוק של לבנון עולה שוב השאלה: מי באמת שולט בלבנון? המדינה עצמה או מיליציה המנהלת את ענייניה מתוך גבולותיה? סוגיה זו שבה לכותרות לאחר שסגן ראש המועצה הפוליטית של חיזבאללה, מחמוד קמאטי, הדגיש את אי-נכונות המפלגה לוותר על נשקה למען ריבונות המדינה.
חיזבאללה ודבקותו בנשק
על פי קמאטי, "נשק ההתנגדות יישאר, ולא יימסר לא משנה כמה חזק הלחץ יהיה". בעידן של קריסה כלכלית ופוליטית בלבנון, ברור כי חיזבאללה ממשיך לשמור על נשקו, דבר המהווה ניגוד ישיר להצהרות רשמיות ולחלטות בינלאומיות, כגון החלטה 1701 המצהירה כי הנשק צריך להיות בידי המדינה בלבד.
מלחמה כמגנה
חיזבאללה טוען כי כלי הנשק שלו הכרחיים להגנה על המדינה, אך במציאות אותם כלי נשק מביאים את לבנון לסיכונים אזרחיים שאינם בשליטתה. עלי אל-אמין, פרשן פוליטי, טוען כי נשק זה לא נועד להגן על לבנון אלא להגן על האינטרסים האיראניים במזרח התיכון.
התמודדויות פנימיות
העימות האחרון עם ישראל העלה ספקות לגבי יכולות חיזבאללה להגן על לבנון, כאשר תוצאות המלחמה חשפו את מגבלותיו. לצד ההסכם להפסיק את האש, חיזבאללה פרט את תנאיו והמשיך להפעיל את נשקו, דבר שהוביל למיאוס כלפי המיליציה בקרב חלקים מהאוכלוסייה הלבנונית.
דעה והשפעות חיצוניות
לפי אליאס אל-ז’ע’בי, דבקות חיזבאללה בנשקו משקפת מגמות רחבות יותר, הקשורות למשא ומתן האיראני-אמריקאי. אל-ז’ע’בי מצביע על כך שטהרן מבקשת לשלוט במהלכים של שליחיה כדי למקסם את השפעתה באזור.
קריאות לשינוי
לפי חאלד מומטאז, רבים מבקרים את יכולת חיזבאללה להוות מגנה על לבנון. ההרס שהביא נשקם לא רק שפוגע כלכלית במדינה אלא גם מעצים את ההשפעה של העבריינים והשחיתות בשלטון. הוא מסביר שנדרש פירוק של המנגנון הביטחוני הקשור בחיזבאללה כדי למנוע נזק נוסף.
סיכום
בעידן של תהפוכות כלכליות ופוליטיות, המצב בלבנון מעלה שאלות קשות אודות ריבונות המדינה. התעקשות חיזבאללה להחזיק בנשק משקפת לא רק את מצב המדינה אלא גם את האינטרסים האזוריים הרחבים יותר והשפעת איראן על המתרחש בלבנון.