הצטמק בצורה דרמטית: זה מספר הרקטות והטילים שנותרו בידי חיזבאללה

ניתוח מצב לבנון וחיזבאללה

בניתוח מעמיק שפרסם יעקב לאפין ממכון עלמא, מוצג המצב בלבנון והיחסים עם חיזבאללה כשנה לאחר סיום מבצע "חיצי הצפון". במהלך המבצע נפגעו משמעותית יכולות הארגון בדרום לבנון, אך הממצאים מצביעים על התגברות השפעת חיזבאללה על המוסדות השלטוניים. לאפין מתאר את לבנון כ"קליפה חלולה" – מדינה כושלת וחסרת ריבונות אפקטיבית, בעוד שחיזבאללה מתפקד כ"מדינה בתוך מדינה".

חיזבאללה כמאגר שירותים

הארגון מספק שירותים אזרחיים כמו מים, חינוך ובריאות בדרום לבנון. לפי עדויות שהוזכרו בניתוח, חיזבאללה ממלא את הוואקום השלטוני בישראל ופועל במקביל למוסדות המדינה. מצב זה מסכן את האפשרות ליישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון, המורה על פירוק חיזבאללה מנשקו בדרום לבנון.

פערים כלכליים משמעותיים

נתוני מחקר מצביעים על פערים כלכליים עצומים בין צבא לבנון לבין חיזבאללה. שכרו של פעיל בחיזבאללה עומד כיום על כ-2,200 דולר לחודש, בעוד שחייל בצבא הלבנוני משתכר רק כ-275 דולר. מדובר באי-שוויון של יחס של 1:8, מה שהופך את חיזבאללה לאטרקטיבי לצעירים שיעים. המשכורות הגבוהות ממומנות באמצעות "כלכלת צללים" בעזרת משמרות המהפכה האיראניים.

יתרון צבאי של חיזבאללה

מנתוני הכנס במנאמה עולה כי בידי חיזבאללה נותרו בין 15 ל-20 אלף רקטות וטילים, כולל חימוש מדויק. מרכז עלמא מעריך כי אלה הם שרידי מאגר ראשוני של כ-75 אלף רקטות. למרות שצבא לבנון כולל כ-60 אלף חיילים, חיזבאללה עולה עליו מבחינת כוח אש, אמצעים לוגיסטיים וטכנולוגיה.

הרכב עדתי בצבא הלבנוני

לאפין מציין כי הרכב הצבא הלבנוני, שבו 45%-60% חיילים שיעים, מהווה גורם משמעותי לצמצום הנכונות לפעול נגד חיזבאללה. חייל שיעי מחויב בראש ובראשונה לקהילה שלו, מה שמקשה על ממשלת לבנון להפעיל את הצבא נגד הארגון.

סיכום המצב בלבנון

הניתוח מצביע על כך שלבנון נמצאת במצב של מדינה כושלת, כאשר המונופול על הכוח נמצא בידיים של חיזבאללה, הנעזר במשאבים ובתמיכה איראנית. ציפיות קודמות שהצבא הלבנוני יצליח להתגבר על חיזבאללה לאחר פירוק הנשק מוגדרות כ"בדיה דיפלומטית מסוכנת". לאור חוסר היציבות הכלכלית והסיוע האיראני, לאפין סבור כי האחריות למניעת התבססות חיזבאללה נותרת בידי צה"ל