אחרי החיסול: חמאס ללא בעל בית אמיתי ברצועת עזה
חיסול ראאד סעד ומשמעותו עבור חמאס
עם חיסולו של ראאד סעד, אחרון האסטרטגים של חמאס ברצועת עזה, נותר הארגון ללא דמות מנהיגה בעלת סמכות פוליטית. סעד היה חלק מדור המייסדים של הזרוע הצבאית "עז א-דין אל קסאם" ובעל הבנה מדינית וראיה אסטרטגית. המחליף שלו בתפקיד, עיז א-דין אל חדאד, הינו מפקד שטח מנוסה, אך חסר ניסיון פוליטי ותרבותי במידה רבה.
בלבול בשטח והתגברות לחצים
באופן כללי, בשטח שורר בלבול. לא מתקיים הסכם ברור בנוגע להעברת הסמכות מהרמה הצבאית להנהגת החוץ של חמאס, דבר המוביל להקצנה בעמדות השונות בין המפקדים. צה"ל מאותת למחבלים להימנע מלהתגלות, ובתגובה, חמאס יכול למצוא את עצמו מול אתגרים קשים באכיפת סדר ופיקוח על הנשק שלו.
ההיבט הבינלאומי והניסיון להשגת הסדר
ישנה חשיבות רבה להסביר גם לממשלות זרות, במיוחד לארה"ב ולמדינות ערב, את מדיניות הלחץ המובע כלפי חמאס. הכוונה היא להשיג פירוז מעשי ללא סיכון מיותר לכוחות ישראליים. למי שנותר במנהרות של חמאס, אין את הסמכות להנחות את שאר המפקדים להניח את הנשק, דבר שמקשה על גיבוש מדיניות אחידה.
הפער בעמדות בתוך חמאס
מנהיגי חמאס מציגים עמדות שונות בנוגע לפירוז הרצועה. מצב זה לא מאפשר לגבש מדיניות אחידה, שכן מחד קיימת סירוב מוחלט לוותר על "נשק ההתנגדות" ומאידך יש מוכנות לאחסן חלק מהנשק תחת פיקוח. ההבנה שהבסיס הצבאי זקוק למנהיגות לבד לא מספיקה בלבד כדי להשיג הסכמות.
מסקנות לעתיד
כעת, לאחר חיסולו של סעד, נדרש לחצים צבאיים מתמשכים על חמאס. לא נדרשת התקדמות בקרקע או גיוס מילואים, אך יש לחייב את הארגון להבין שהמשך פריצה מעולם המנהרות הוא מסוכן מאוד.
כדי להביא לתוצאה מספקת, ישראל נדרשת לתמוך במדיניות שלה גם בעיני העולם החיצוני, ובכך לייצר סביבה שתאפשר לקבל הסדרים לעתיד.