ח"כ עמית הלוי מציע להגדיר את קטאר כ"מדינת אויב" בעקבות חשיפת פרשת קטארגייט: האם שינוי ההגדרה יעורר תמיכה מספקת בכנסת?

ח"כ עמית הלוי בעורף האויב

הצעת חוק החדשה לקביעת מדינות אויב

בצל הסערה הפוליטית ש causedה לאחר פרשת קטארגייט, ח"כ עמית הלוי מהליכוד מציע הצעת חוק שתשאף לקבוע אילו מדינות נחשבות ל"אויבות" או "עוינות". ההצעה תעלה מיד עם פתיחת מושב החורף של הכנסת ותדרוש להכיר בקטאר כמדינת אויב. הלוי טוען כי מדובר בצעד שמסייע להסדיר את ההגדרה הקובעת מי נחשב לאויב, ומאמין שיהיה לחוק רוב בכנסת.

הנימוקים מאחורי ההצעה

בהצעת החוק נכתב כי "רשימת מדינות אויב תתעדכן מעת לעת על ידי ראש הממשלה באישור ועדת החוץ והביטחון". הלוי מציין כי ההגדרה העכשווית אינה ברורה, וכי מדינה כמו קטאר, המממנת טרור כמו חמאס, צריכה להיות מוכרת כמדינת אויב. "אם ישראל לא הייתה מעלימה עין מההשפעה השלילית של קטאר, היינו יכולים למזער את הנזקים שהמדינה הזו גורמת", הוסיף.

ביקורת על הקשרים עם קטאר

חלק מחברי הליכוד לא רואים בקשרים עם קטאר דבר חיובי, וטוענים כי זה עלול לפגוע במוסדות השלטון. "מי שמתנהג כמו אויב, מתנהל כמו אויב – הוא אויב", הדגיש הלוי. הוא מבקש למקד את תשומת הלב בכשלים אפשריים של הקואליציה הקיימת, ומבקש כי חברי הכנסת יתמכו בחוק.

ביקורת על ממשלת לבנון וחיזבאללה

בהודעה יוצאת דופן שפרסמה לשכת ראש הממשלה בתחילת השבוע, שיבחה ישראל את החלטות ממשלת לבנון לפעול נגד חיזבאללה. אך חברי קואליציה טוענים כי בשטח הדברים הם הפוכים – חיזבאללה מתחזק, בעוד שהממשלה הלבנונית לא מבצעת צעדים משמעותיים כדי לפרקו מנשקו. גורמים בוועדת החוץ והביטחון קראו לקיים דיון דחוף בנושא.

תנועות מילואימניקים והשפעתן על הבחירות

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, מספר תנועות מילואימניקים מציעות עצמם לקהל עם תמיכה ציבורית הולכת וגדלה. תנועת המילואימניקים בראשות יועז הנדל מובילה בסקרים עם 40% תמיכה, אך השאלה אם התנועות הללו יצליחו להתגבש לקראת הבחירות הבאות עדיין פתוחה.

סיכום

המהלך של ח"כ עמית הלוי להעלאת הצעת חוק רלוונטית וכשהויכוח על הקשרים עם מדינות אויב מציף שאלות חשובות על האסטרטגיה הלאומית של ישראל. ההשלכות של חוק זה, אם יתקבל, עשויות לשנות את מפת הקשרים הדיפלומטיים של ישראל עם מדינות אזוריות.

Scroll to Top