שנתיים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר: המסקנות ממסמך חמאס

ההקשר של התמוטטות המציאות הישראלית

שנתיים חלפו מאז אותו בוקר, שבו המציאות הישראלית קרסה אל תוך עצמה והגבול שנדמה היה בלתי חדיר נפרץ באחת. במרווח הזה, בין חורבות עזה ובין שברי הביטחון שנופצו, נותרו סימני שאלה כבדים ובעיקר השאלה המרכזית: מה בהתנהלות הישראלית שכנע את חמאס כי זה הזמן הנכון לצאת למתקפה שאחריה שום דבר לא יהיה כשהיה.

המסמך המתגלה

מסמך בן 11 עמודים שנחשף לאחרונה, מעניק הצצה נדירה אל עולמם המחשבתי של אדריכלי הטבח – יחיא סינוואר ומוחמד דף. מחבריו אנשי מודיעין של חמאס, אשר העבירו לראשי התנועה ניתוח שיטתי של מדיניות ישראל ברצועת עזה. במסמך צוין כי "המדיניות הכללית של האויב לא השתנתה" ושישראל שואפת להחליש את חמאס מבלי להפיל את שלטונו, מתוך הבנה של המחיר הכבד שצעד כזה ידרוש.

מתקפת ה-7 באוקטובר: ליבת השינוי

חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, סא"ל במיל' יהונתן דחוח הלוי, ציין כי המתקפה נולדה כבר ב-2014, עם השינויים שישראל ביצעה במכשול המנהרות. תא"ל במיל' ערן אורטל, לשעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, התפלא מהגודל של ההפתעה, ושחמאס כבר הציג סימנים ברורים על כוונותיו.

מבצע "שומר חומות" ומשמעותו

המלחמה שנקראה "שומר חומות" וההפרות של הסנקציות הביאו את חמאס למסקנה כי יש לשבור את הכללים הקיימים. כותבי המסמך הציעו לראשי חמאס לנהל את הסכסוך באופן בלתי צפוי, מתוך מטרה לייצר אי-ודאות בקרב ישראל.

הגבריות הפצועה והשפעות פנימיות

יחיא סינוואר, המנהיג של חמאס, מציב בפניו שלושה ציוויים מרכזיים על פי ד"ר רונית מרזן: הולדת ילדים, פרנסת המשפחה והגנה עליה. היא מצביעה על תחושת השפלה שנגרמה מסיטואציות פנימיות ומחיצוניות, ובמיוחד מהתנהלות הג'יהאד האיסלאמי, שנטל את ההובלה בעימותים מסוימים.

המתחרים הפנימיים

תוך כדי המאבק, סינוואר פגש מתחרים פנימיים כגון סאלח עארורי וח'אלד משעל, אשר תרמו ללחץ עליו לחזור לעימות. האסטרטגיה הצבאית של חמאס התקיימה בשיטתיות, כאשר המטרה הייתה לשמר תדמית של ריסון, תוך כדי הכנות למתקפה הגדולה.

הכישלון המודיעיני של ישראל

בתחום המודיעין, היו מי שראו בשנים שלפני המתקפה את החולשה באבחנות לגבי חמאס. השינויים ותרגולי פלישה לשטח ישראל לא התורגמו למסרים ברורים במערכת המודיעינית הישראלית. השילוב של תפיסות מוטעות עם ריכוז הכוח במפקדות גרם לגפיים בחזית להקשיב פחות לסימנים המתרבים בשטח.

סיכום

כעת, כשהמראות שהתרחשו מאז מתקפת ה-7 באוקטובר עדיין משאירות חותם חמור, השאלות תלויות באוויר: איך קרתה התקפה פתאומית זו, וכיצד הצליחו אֵלפי סימנים לשדר תשדורות ברורות, ובכל זאת להתפספס על ידי המערכת המודיעינית הישראלית.