חנינה – כדי לייצר גשר

רקע ותהליכים היסטוריים

ח"כ יאיר לפיד העלה בפברואר 2023 את נושא החנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת מכתב פנייה לנשיא המדינה יצחק הרצוג. במכתבו, לפיד ציין את התקדים ההיסטורי מפרשת קו 300, שבה העניק אביו הנשיא חיים הרצוג חנינה מוקדמת לאנשי שב"כ, במטרה למנוע קרע במערכת הביטחון ובחברה הישראלית. לפיד התעקש כי חנינה אינה מתנה אישית, אלא כלי ממלכתי שנועד להשיג יציבות לאומית, לצמצם שסעים ולחזק את שלטון החוק ואת האמון במוסדות המדינה.

המציאות החברתית והפוליטית הנוכחית

במהלך השנתיים האחרונות, מצבה של החברה הישראלית הורע. החברה הפכה להיות מפולגת והשיח הציבורי נהיה אלים. המערכת הפוליטית מתמודדת עם מאבקי זהות במקום להתמקד בניהול תקין של המדינה. לפיד מדגיש כי קיימת תמיכה לנתניהו במחנה אחד, אך מנגד, מחנה השני מבקש להדיחו, והשניהם פוגעים באזרחי ישראל.

שאלת האינטרס הציבורי

לפי לפיד, השאלה החשובה אינה "נתניהו כן או לא", אלא מהו האינטרס הציבורי הנכון בשלב זה. הוא טוען כי יש לבחון את בקשת החנינה של נתניהו בהקשר של מהלך ממלכתי מוסכם, שכולל מספר רכיבים חשובים:

– חוקה לישראל, שתסיים את מאבקי הכוח ותיצור מערכת כללים יציבה.
– חוק בחירה ישירה לראשות הממשלה, עם הגבלת שתי כהונות.
– העלאת אחוז החסימה ל-15 מנדטים, לשם חיזוק היציבות השלטונית.
– גיוס חרדים לצה"ל, כצעד הכרחי ליציבות חברתית וביטחונית.
– התחייבות לירידה מהמהפכה המשפטית במשך מספר שנים, על מנת לחדש את האמון הציבורי.

מנהיגות אחראית בעימותים פוליטיים

לפיד טוען כי החרם שהטילה האופוזיציה על נתניהו תרם להקמת ממשלה שמתבססת על גורמים קיצוניים, אשר פוגעים בכל תחומי החיים. הוא מציין כי הכישלון של מנהיגים לגשר על הפערים מוביל לטעויות בעלות מחירים כבדים למדינה. אם נתניהו מציע חנינה במטרה "לסגור את הקרע בעם", התנאים לכך חייבים להיות בעלי ערך ציבורי ממשי.

חנינה כאמצעי לשיקום המדינה

לסיום, לפיד מדגיש כי חנינה איננה סוגיה פוליטית של ימין או שמאל, אלא כלי חשוב לשיקום חברה מדינית פצועה. חנינה שתוביל ליציבות, צמיחה כלכלית, חיזוק הביטחון האישי, גיוס שוויוני וצמצום הקיצוניות תהיה לתועלת כלל האזרחים.

אורי שני, המנכ"ל לשעבר של משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון, מסביר כי חנינה צריכה להיות נתונה על בסיס חוקים ברורים, שקובעים חובת לציית לדברים אליהם מתחייבת המדינה והחברה