שאלות של חופש וביטחון: דיווחו של דויד קולייר

פנייה של עיתונאי עצמאי למערכת הביטחון העירונית

דויד קולייר, עיתונאי חקירה עצמאי, נוקט פעולה לאחר שנפגע מתקיפה בעלת רקע גזעי. הוא מתאר כיצד הוא היה קורבן לתקיפה נגדית, זאת לא הפעם הראשונה שהוא נתקל בתקיפות שכאלה. הוא תוהה על האופן שבו הוא יכול להרגיש בטוח בחברה הבריטית, במיוחד לנוכח האיומים והאלימות שמופנים כלפי קהילות מיעוטים אתניים ודתיים.

כישלון המערכת וההשלכות

קולייר מציין את כישלונה המתמשך של הממשלה, ובמיוחד של המערכת המשטרתית, אשר לטענתו מפקירה את אזרחיה המוחלשים. הוא משייך את הכישלון הזה להתרופפות בבקרה על הגבולות ולהבנה לקויה של האיומים האסלאמיסטיים המתרקמים במדינה.

קולייר גם מדבר על הכשל של הרשויות העירוניות, שבמקרה של לונדון, מאפשרות קריאות לג'יהאד ולהשמדת המדינה היהודית, תוך שהן מספקות במה לתופעות אנטישמיות ואסלאמיסטיות. הוא מאשים את המשטרה בכך שהיא מעדיפה להימנע מעימותים עם המון.

מה לעשות כאשר המוסדות פוגעים בביטחון האישי?

קולייר שואל כיצד הוא יכול להגן על עצמו במדינה שבה המוסדות שאמורים להגן עליו נראים כמאכזבים אותו. הוא מתאר את התחושה של חוסר מגן, ומדגיש כי לא יוכל להעמיד את ביטחונו האישי על תקווה שהמשטרה תגיע בזמן.

למרות שמדבר על שימוש באמצעים כמו מצלמות אבטחה, הוא מדגיש כי אלימות פיזית אינה אפשרית מבחינה משפטית. בהקשר זה, הוא מסביר כי אפילו כלים הגנתיים בסיסיים נחשבים לא חוקיים, leaving individuals feeling vulnerable in their own homes.

קריאה לפעולה

קולייר מסיים בשאלה רטורית, מה בדיוק הוא ואחרים יכולים לעשות כדי להגן על עצמם, כאשר המוסדות המוסמכים נראים כמאפשרים את התנהלות האלימות. הוא מציין את הכאב של להיות במצב של חוסר אונים, ומביע את מחויבותו להילחם למען בטחונם של אחרים.

דרך ההתנסויות האישיות שלו, קולייר משתף את דאגותיו העמוקות לגבי השלכות הכישלון המוסדי על אנשים בסיכון במדינה