חרדים פורשים מהממשלה והקואליציה: "נוסח החוק חורג ממה שסוכם"

הודעת הפרישה של דגל התורה ואגודת ישראל

אמש (שני), לאחר פגישתו של ח"כ משה גפני עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעה מפלגת דגל התורה על פרישתה מהממשלה והקואליציה, "בהתאם להוראת מרן". פרישה זו מגיעה בעקבות העיכוב בהגשת טיוטת חוק הפטור מגיוס, כאשר שעות לאחר מכן אגודת ישראל הודיעה גם היא על הצטרפותה לפרישה.

בתוך כך, הקואליציה צפויה לכלול עתה 61 חברי כנסת בלבד. גורמים פוליטיים בכירים ציינו לאחר הודעת דגל התורה כי "יהיה היום נוסח" לחוק הפטור מגיוס, והחרדים פנו ללשכת אדלשטיין לבדוק את הנוסח. עם זאת, לאחר הצגת טיוטת החוק, חברי דגל התורה הבהירו כי לא ישנו את כיוונם וימשיכו בפרישה מהממשלה והמפלגה.

המאבק על מעמד לומדי התורה

חברי הכנסת של דגל התורה טוענים כי הנוסח שהוצג להם חורג מההסכמים שהיו עם הליכוד והקואליציה. הם האשימו את יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין בניהול "נוכלות". ח"כ גפני ויתר חברי הכנסת יצגו את עמדתם בהצהרה משותפת בה הם כתבו כי "הממשלה מפרה פעם אחר פעם את ההתחייבויות לדאוג למעמדם של בחורי הישיבות".

ההחלטה לפרוש הובלה על ידי הרב דוב לנדו, שכתב כי "היות ורשויות השלטון מגבירות את הצרת חייהם של לומדי התורה, יש לסיים את ההשתתפות בממשלה באופן מידי".

אגודת ישראל מצטרפת לדרישה

אגודת ישראל, חלק נוסף במפלגת יהדות התורה, כבר פרשה קודם לכן ולקחה חלק בהצהרה כי טיוטת הצעת החוק לא מספקת את הדרישות שלהם. חברי מועצת גדולי התורה הורו לנציגי אגודת ישראל להתפטר מתפקידיהם הקואליציונים לאור ניסיונות ההשפלה והדריסה של לומדי התורה.

מהן הנקודות השנויות במחלוקת?

החרדים מזהים שלושה עקרונות בעייתיים בנוסח החוק: צווים שכבר יצאו, ועדת חריגים וסנקציות. הם דורשים לבטל את הצווים והשלטון מבקש להחמיר את הסנקציות המוסדיות. אדלשטיין מתנגד להסכמות שקדמו ולכן המחלוקות נמשכות.

בהמשך להצהרות החרדים, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה מכתב לראש הממשלה בו ציינה כי "הממשלה לא נוקטת אמצעים להגברת האכיפה מול משתמטים מצה"ל".

תגובות מאנשי המפתח

התגובות להודעת הפרישה ולהצהרות השונות יימשכו בימים הקרובים, כאשר המתח הפוליטי בין הקואליציה לחרדים מעמיק. לאור המצב, נשיא המפלגה ש"ס טרם הודיע על פרישה, אך המסרים שלה נראים דומים לאלה של דגל התורה ואגודת ישראל.

תגובות ישירות מהצד החילוני, שציפו לשמוע על התקדמות משמעותית בהגברת השוויון בשירות בצה"ל, ימשיכו להיות מעניינות ומביאות שאלות נוספות על העתיד הפוליטי במדינת ישראל