המסמך הסודי לשר, ההדלפה וגרסת החשוד

חקירה חדשה בשב"כ

בעקבות חשדות חמורים, פתחה מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) בחקירה נגד א', איש מילואים בשב"כ, בחשד להדלפת מידע פנימי וסודי לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן-כהן ולשר התפוצות עמיחי שיקלי מהליכוד. א' נעצר בשבוע שעבר על ידי מח"ש, עם חשדות שמסר מספר מסמכים שסווגו כסודיים ממערכת הביטחון, אותם הוציא ממערכות השב"כ באמצעות "מתווך" שהיה איש ציבור.

פרטי החקירה

לפי החשד, א' העביר מידע לעיתונאים ביותר מהזדמנות אחת. כמו כן, הוא חשוד שהתכוון למסור מידע לאשתו של פעיל מחאה שהשב"כ עסק בעניינו, אך בסופו של דבר גרס את המסמכים. בדיון שנערך בבית המשפט במחוזי-מרכז בלוד, ציינה נציגת מח"ש כי "לא מדובר בתיק של 'הדלפה'… מדובר בתיק שבו עובד שירות שנים רבות מעל באמון שניתן בו".

מידע שהודלף

לפי העדויות, בין המידע שהודלף היו מסמכים פנימיים שהצביעו על בדיקה של השב"כ בחשד ל"חדירת הכהניזם" למשטרה. בנוסף, הודלף מסמך המפרט את עמדת השב"כ בנוגע לאירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, אשר לדעת א', היה בהם לסתור תחקיר שב"כ.

עמדת השב"כ

שירות הביטחון הכללי (שב"כ) הטיל את האחראיות על הפרשה על א', והדגיש כי הוא ניצל את תפקידו כדי להוציא מידע מסווג ולהעבירו לגורמים לא מורשים. לפי דברי השב"כ, לא נתקבלו מידע לגבי פעילותם של העיתונאים, והם לא נחקרו בחקירה זו.

תהליכי חקירה חריגים

תחילת החקירה הגיעה עם צעדים חריגים, כאשר בתחילה א' לא הורשה לפגוש עורך דין, בשל חשש ממעורבות בריגול. עם זאת, לאחר שהצטברה ראייה מספקת, הוא זכה לייעוץ משפטי.

תגובות המיוחסים למעצר

השר שיקלי הגיע לדיון והביע תמיכתו בא', אמר כי "אני חושב שנעשה לא' עוול מטורף, האיש הזה הוא גיבור". במקביל, חברי מפלגת הליכוד מיהרו לטעון כי המעצר הוא חלק מתוך מערכת פוליטית כביכול, והם תקפו את ראש השב"כ רונן בר. "איש שב"כ שחש שהארגון תחת רונן בר הפך לגוף פוליטי נעצר ונחקר במרתפי השב"כ", אמרו בליכוד.

יתירות המידע

לאחר חשיפת הפרשה, חברת הכנסת טלי גוטליב מפרה את צו איסור הפרסום. במקביל, צו זה הוסר לאחר שפרטים פורסמו בניגוד לדין. בעדויות מפירצוף אומרים כי המידע שהועבר לא מסכן את הציבור.

עמדת ההגנה

עורכי דינו של א' טוענים כי מרשם לא העביר מידע שיש בו כדי לסכן את הציבור, וכי כל מה שעשה היה מתוך מטרה להביא למידע בעל חשיבות ציבורית בפני הציבור והדרג המדיני.

מסקנה

פרשה זו מהווה דוגמה להסלמה בבעיות האמון בין שירותי הביטחון לבין העובדים בהם, ונראה כי היא מעוררת שאלות מורכבות לגבי זכות הציבור לדעת מול שמירה על סודיות ביטחונית.

החקירה ממשיכה להתפתח, ופרטים נוספים צפויים להתברר בהמשך