פסלונים בני כ-1,500 שנה של דמויות אפריקניות נחשפו בנגב

תגלית ארכיאולוגית מרתקת בתל מלחתה שבבקעת ערד, חשפה חמישה פסלונים זעירים בהם ראשים של דמויות אפריקניות, מגולפים בעץ שחור. ממצאים אלה, אשר אותרו בקברי נשים וילדים בני כ-1,500 שנה, מאירים אור חדש על קהילה נוצרית קדומה שפעלה בדרום הארץ, ואולי אף מקשרים את האזור עם תרבויות מאפריקה.

תיאור הממצאים

הפסלונים גולפו מעץ אבוני, חומר נדיר שמקורו בדרום הודו ובסרי לנקה. הם מייצגים דמויות בעלי תווי פנים אפריקניים בולטים ונושאים חור לתליה על הצוואר. החוקרים ממליצים כי הם לא שימשו רק לקישוט, אלא גם כפריטים אישיים שמזוהים עם סיפור זהות, מסורת וזיכרון. הממצאים, שהונחו בקפידה לצד נשים וילדים, נשתמרו בצורה יוצאת דופן.

הקשר לתרבויות שונות

לפי החוקרים, "הפסלונים מעידים על קהילה נוצרית שחייתה בדרום הארץ, אשר יתכן כי חלקה הגיע מאפריקה." הממצאים הוצגו על ידי ד"ר נח מיכאל מרשות העתיקות ואוניברסיטת קלן, סבטלנה טליס, ד"ר יוסי נגר ואמיל אלג'ם. הספרות המקצועית כוללת את המאמר שפורסם בגיליון 117 של כתב העת "Atiqot".

בתקופה הרומית–ביזנטית, תל מלחתה שימש כצומת דרכים מרכזי והיווה מקום מפגש בין סוחרים מדרום ערב, הודו ואפריקה. החוקרים מסבירים כי "פסלונים אפריקניים בקברים נוצריים מקומיים הם תגלית נדירה, שמעמיקה את הבנתנו לגבי הגיוון התרבותי בקרב תושבי הארץ אז".

ממצאים נוספים

חוקרים מצאו גם כלי זכוכית, תכשיטים מאבן אלבסטר וצמידי ברונזה בקברים, שמשקפים קבורה נוצרית מסורתית מהמאות ה-6–7 לספירה. בהתאם לכך, נראה כי נשים וילדים שנקברו יחד היו חלק מאותה משפחה, אולי אפילו אם ובנה.

מסר אנושי

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, ציין כי "הממצאים מתל מלחתה מרגשים לא רק מבחינה ארכאולוגית, אלא גם אנושית. הם ממחישים שארץ ישראל הייתה מקום של מפגש בין תרבויות ועמים לאורך ההיסטוריה."

תגלית זו אינה רק תרבותית; היא מספקת חיבור בין העבר להווה ומזכירה לנו את מורשת העמים השונים שתרמו לעיצוב התרבות המקומית