30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

מבוא

כאשר פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, התברר כי למשרד האוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום. דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שהתפרסם היום (ג') מצביע על פערים חמורים בהיערכות הכלכלית והניהול התקציבי במדינה.

חוסר מוכנות וגיוס משאבים

למרות שהיו על הנייר כ-30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה, בפועל "הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס". מזה חודשים משרד האוצר נאלץ לנהל משא-ומתן עם משרדי ממשלה על כל שקל, ובמקרים רבים משרדים פעלו ללא תקציב מאושר מותאם.

בעיות תקציביות בזמן אמת

משרד התיירות, למשל, נאלץ לשלם למלונות כ-מיליארד שקל עבור אירוח מפונים "בלי מקור תקציבי, תוך חריגה מתוכניות התקציב". רק 68 ימים לאחר פרוץ המלחמה אושר התקציב הנוסף – עיכוב מהותי שמשקף את הבעיות הגורליות במערכת.

ביקורת על אגף התקציבים

המבקר במשרד האוצר התייחס לחוסר השקיפות בניצול וייעוד תקנות הרזרבה. "חוסר השקיפות בדרך הניצול מקשה על המעקב אחר ניצולן", נכתב בדוח. מדובר בחיסרון שלא נוצר רק בעקבות המלחמה, אלא כזה שמלווה את המשרד במשך שנים רבות.

תכנון לקוי והיעדר תרגולים

חלק מהבעיות כבר זוהו בדוחות קודמים, כולל המלצה שגובשה לאחר התפרצות מגפת הקורונה להקים "תוכנית מגירה" כלכלית לחירום, אך הדבר לא בוצע. מסקנות הדוח מעלות קריאות לשיפור המוכנות בעת חירומים עתידיים.

חילוקי דעות פנימיים

סיבה מרכזית לעיכוב באישור התקציבים הייתה חילוקי דעות פנימיות בתוך משרד האוצר. דו"ח המבקר מגלה כי המשנה למנכ"ל גיבש תוכנית אחרת שהובילה לבלאגן בעבודת המשרד. חוויות אלו מהוות תעודת עניות להנהלת משרד האוצר.

קריאה לפעולה

המבקר קורא לבחון צעדים דרסטיים לחיזוק חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל ולהבטיח שתהליכים תקציביים יתייעלו לייעודיהם החיוניים. השאלה המרכזית שנשאלת היא האם הלקחים מהמלחמה יאומצו ויתורגמו לפעולות בשטח או שמא יוסרו כעוד המלצות שלא ייושמו