ארגון הבריאות העולמי חוטף מכה בעקבות פרישת ארה"ב

פרישת ארצות הברית מה-WHO ומצב הארגון

פרישתה של ארצות הברית מארגון הבריאות העולמי (WHO) בתחילת כהונתו המחודשת של הנשיא דונלד טראמפ, הובילה להפסקת מימון משמעותית מהמדינה שמעל לשלושה עשורים הייתה התורמת המרכזית לפעילותו של הארגון. בעקבות זאת, מצא את עצמו WHO במצב קריטי, עם קיצוצים דרמטיים בצוות ובתקציב, מה שמוביל לשורת תוכניות צמצום שצפויות להשפיע על הפעילות הכללית של הארגון.

מנכ"ל WHO, ד"ר טדרוס אדנהום גברייסוס, ציין כי הארגון ייאלץ לצמצם את מספר המחלקות מ-76 ל-34, והשכר יוקטן ב-25%. ד"ר טדרוס הזהיר כי "צמצום בהיקף כוח האדם פירושו צמצום משמעותי בהיקף הפעילות שלנו".

הביקורת על הארגון

ביקורת נוקבת נמתחה לאורך השנים על תפקוד הארגון, בעיקר במהלכה של מגפת הקורונה. בעצם הזמן, ממשלת טראמפ האשימה את WHO בתגובה איטית ובסיטואציות של חוסר תיאום, דבר שגרם להחמצת הזדמנויות קריטיות בבלימת ההתפרצות. כמו כן, העותק שהתקבל מהמידע סיני וההסתמכות עליו עוררו חששות לגבי עצמאות הארגון.

הארגון ספג ביקורת על חקירותיו האיטיות על מקור הנגיף, אשר עדיין לא פוענח. בנוסף, הראו לדו"ח פנימי כי WHO לא הפיק לקחים מהתפרצויות קודמות, דוגמת מגפת האבולה שבאה באפריקה.

דאגות בישראל

בישראל, שוקלים גורמים ממשלתיים את ההשארות בארגון, בעקבות טענות על אנטישמיות במדיניות ה-WHO. בכנסת הועלה שאלה מדוע הארגון לא גינה את התקפות חמאס, שבמהלכן נהרגו רופאים ופרמדיקים. יש הטוענים כי המדיניות של הארגון פוגעת בלגיטימציה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

לסיכום, העתיד של ארגון הבריאות העולמי תלוי בשינוי מדיני והתאמה הדרגתית לאתגרים הבריאותיים הגדולים שניצבים בפני העולם, לצד הצורך לשמור על עצמאות פוליטית ככל הניתן