הטרגדיה של דוד זיני: המתמודד לדירוג ראש השב"כ וקשיים משפטיים
תסבוכת במינוי
הליך מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ מתמודד עם מספר מכשולים משפטיים שמעלים שאלות לגבי יכולת מינויו. היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות למינויו, כשהיא מציינת חשש לניגוד עניינים עקב החקירות המתמשכות בפרשת קטארגייט, שבה מעורבים יועציו הקרובים של ראש הממשלה נתניהו. התנגדויות נוספות צפויות מגרמים שונים אשר מתכננים לפנות לבג"ץ בעקבות המינוי.
המצב הנוכחי
כחלק מהליך המינוי, יש צורך בבדיקת כשירות המועמד על ידי ועדת גרוניס. עם זאת, ועדה זו אינה יכולה להתכנס, משום שהרכבה חסר. אין נציב שירות מדינה מכהן, ובנוסף, חברה בוועדה, פרופ' טליה איינהורן, פסולה לעסוק במינוי בשל קשריה העדכניים לפרשת קטארגייט.
ההיסטוריה של המועמדים
ראש הממשלה נתניהו נדרש למצוא מועמד נוסף לראש השב"כ, כאשר המועמדים הקודמים לא הצליחו להגיע לתפקיד. מאיר בן שבת, שהיה מועמד מועדף, הביע התנגדות לתפקיד מיד לאחר פרסום ההצעה. גם האלוף במיל' אלי שרביט, מועמד נוסף, פרש מהמועמדות בשל ההשתתפות בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
דוד זיני: בין סיכון להזדמנות
דוד זיני פגש את נתניהו במכוניתו והשיב בחיוב להצעה, מהלך אשר העלה ספקות לגבי המשך הקריירה שלו בצה"ל בעקבות תגובתו של הרמטכ"ל, שהודיע לו על הצורך לפרוש מהצבא. זיני יעמוד בפני החלטה קשה האם לוותר על תפקידו או להמשיך בדרך המסוכנת לשאת בתפקיד ראש השב"כ.
סיכום עתידי
בחודשים הקרובים יישארו השאלות סביב מינויו של דוד זיני כראש השב"כ לא פתורות. במצב הנוכחי, ההליך עלול להתעכב או להתבטל, כאשר נוכחות גורמים משפטיים וחשבונות פוליטיים מסבכים את המצב. עבור זיני, זהו רגע מכונן שיכול להוביל לסיום קריירה צבאית ללא הוודאות לגבי התפקיד המיוחל