איראן לא מגייסת גנרלים, אלא את החברה הישראלית

האתגר הגובר של גיוס משתפי פעולה

איראן לא מחפשת ידע טכנולוגי או צבאי מהמערכת הישראלית, אלא מתמקדת באיתור הסדקים בחברה הישראלית, כשאלה נובעים בעיקר מייאוש. המידע המטריד מצביע על אזרחים ישראלים הנקלעים לתוך מציאות כלכלית קשה, המובילה לעסקאות ריגול בעבור סכומים קטנים. בכל שבוע נחשף שמו של אדם נוסף, לעיתים קבלן שיפוצים או אדם מהשוליים, שמסכים למכור מידע עבור אלף או אלפיים שקלים.

תופעה מסוכנת של חוסר תקווה

התופעה של גיוס משתפי פעולה אינה נוגעת רק לאידיאולוגיה או שנאה מסוימת, אלא מציגה תחושת ניתוק מוחלט מהמדינה. אנשים מרגישים דחויים ומדוכאים, הרבה מהם שכבר אינם מצליחים לסגור את החודש. צריך להבין שבחברה שלנו ישנם רבים המרגישים כואבים מייאושם, והם הופכים לגורמי סיכון לקיום הלאומי.

השפעת הפסקת הקשר עם המדינה

כשהמדינה לא ממלאת את תפקידה לטפל באזרחים, הקרקע מתחילה לבעבע. ככל שהחברה מתרחקת מאזרחיה, כך היכולת של אויבים כמו איראן לנצל את המצב גדלה. מדובר בבגידה שקיומית – אנשים מרגלים מתוך תחושת יאוש, ולא מתוך אידיאולוגיה נוקשה.

דרכי התמודדות עם התופעה

מומחים טוענים כי הפתרון אינו נמצא בידיים של מערכת הביטחון בלבד. השרים המתאימים ביותר להתמודד עם בעיה זו הם שרי הרווחה, האוצר והכלכלה. חשוב כי יוסרו חסמים כלכליים ויַעסקו במלחמה ביוקר המחיה, שהפך לאויב מסוכן בחברה הישראלית.

קמפיינים מונעים לשיפור המצב החברתי

יש צורך בקמפיינים אשר יפעלו לא רק נגד ריגול, אלא נגד תחושת הייאוש. יש לפנות לאזרחים עם מסר ברור: "אל תרגלו, אל תצלמו, אל תבגדו – תגיעו אלינו. אנחנו נדאג לכם לפני שאיראן תדאג לכם במקומנו."

מאמר זה נכתב על ידי מאיר סויסה, פרסומאי ויועץ אסטרטגי.