יועמ"שית חוץ וביטחון נגד הכללת השירות האזרחי ביעדי הגיוס: "להגדיל את סד"כ הלוחמים"

הסתייגות היועצת המשפטית לוועדה

עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, שלחה מכתב לחברי הוועדה לקראת הדיון בחוק הפטור מגיוס, שבו היא מביעה התנגדות להכללת השירות האזרחי-ביטחוני ביעדי הגיוס. היא ציינה כי הצעת החוק כפי שהיא מתוכננת כעת לא עומדת בצרכים הביטחוניים הנוכחיים, ולכן יש קושי להחשיב את השירות האזרחי-ביטחוני במכסה של המתגייסים.

פרנקל שור הדגישה כי חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים, פוגעת בשוויון. לדבריה, אורך השירות האזרחי-ביטחוני, העובדה שהוא רצוני ואינו כולל שירות במערך המילואים, שונים מהשירות הצבאי. היא ציינה גם כי חלופה זו אינה עומדת במבחן הצרכים הביטחוניים העכשוויים שדורשים העלאת סד"כ הלוחמים.

פרטי החוק המוצע

בטיוטת החוק המוצעת שפורסמה על ידי יו"ר הוועדה, מיכאל ביסמוט, התורמת לצעוד את הציבור החרדי לשירות. לפי הצעת החוק, עד 10% מהיעד השנתי של המתגייסים, המסתכם ב-8,160 צעירים בשנתיים הראשונות, יוכלו לשרת בארגונים כמו שב"כ, המוסד, שירות בתי הסוהר והמשטרה.

בין ההערכות הוצג כי בשנתיים לאחר מכן היעדים צפויים לרדת ל-6,840 בגיוס בשנה השנייה ול-7,920 בשלישית. בשנה החמישית ואילך יגויסו 50% מכל מחזור גיוס שנתי של בוגרי החינוך החרדי.

תגובת ראש הממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לחוק לראשונה ולמרות הביקורות, קרא לו "תחילתו של תהליך היסטורי" לשילוב הציבור החרדי בשירות בצה"ל ובמערכות הביטחון. נתניהו הבהיר כי החוק כולל יעדי גיוס משמעותיים פי ארבעה וטען שהאופוזיציה מעוניינת לחסום את הגיוס מתוך אינטרסים פוליטיים.

התנגדות בקואליציה

החוק המוצע גרם למחלוקות פנימיות בקואליציה. מספר שרים וחברי כנסת כבר הביעו התנגדותם לנוסח הנוכחי. שר העלייה והקליטה אופיר סופר הבהיר כי יתנגד לחוק גם במחיר של פיטוריו, בעוד שסגנית שר החוץ, שרן השכל, קיימה צעדת מחאה נגד החוק.

בש"ס ובדגל התורה, דורשים שהצעת "חוק ביסמוט" תצעיד בהצבעה בוועדה, כדרישה לתמיכתם בתקצוב לשנת 2026. דו"ח ועדת החוץ והביטחון גם אישר את בקשת שר הביטחון ישראל כ"ץ להאריך את גיוס חיילי המילואים.

ביקורת מהאופוזיציה

חברי הכנסת מהאופוזיציה גינו את צעדי הממשלה, וטוענים כי יש כאן זלזול במשרתים. "זהו חוק השתמטות", טוענים שהם, וממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות המתרחשות בוועדה ובמליאת הכנסת.

זו תקופה קריטית למערכת הביטחון ולשירות הצבאי, כאשר השיח הציבורי והפוליטי סביב גיוס החרדים נמצא במרכז הדיונים הלאומיים.