יחסי ישראל-איראן: היסטוריה של עימותים מאוחדים
תקופת טרום המהפכה האסלאמית
במרוצת ההיסטוריה המודרנית, יחסי ישראל-איראן עברו תהפוכות רבות, במיוחד לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979. אך לפני המהפכה, תקופת השלטון של השאה, מוחמד רזא פהלווי, היוותה תקופה של שיתוף פעולה הדוק בין המדינות. השאה, שרצה לחזק את מעמדו בעולם הערבי ובמערב, ראה בישראלים כחבריה הטובים ביותר בהתמודדות עם האיומים הסובייטיים והערביים.
במהלך שנות ה-50 וה-60, איראן וישראל שיתפו פעולה במגוון תחומים: כלכלה, בטחון ותרבות. ישראל אף סייעה לאיראן להכין את כוחות המשטר הצבאי שלה, כולל הכשרות בשדה הקרב. השאה היה בעל ברית קרוב של המערב, מה שהקנה לישראל תמיכה שהייתה הכרחית בהתמודדות עם האיומים האזוריים.
המהפכה האסלאמית וניתוק הקשרים
המהפכה האסלאמית שהתרחשה בשנות ה-70 הפכה את איראן ממדינה חילונית תחת שלטון השאה למדינה דתית בראשות עלי חמשיני. קריסת השלטון המערבי הביאה לקרוב ההשקפות בין השיעים לאסלאם הסוני ובראשם מדינות ערביות שונות, ובפרט ערב הסעודית. ישראל נחשבה כאויבת השלטון החדש, שראה את קיומו כמוקד לאי-הבנות במזרח התיכון.
הקשרים הנכחדים בין ישראל לאיראן העמיקו את החשש הישראלי מהשפעת איראן באזור. המנהיגות האיראנית החדשה החלה לתמוך בהתנגדות האסלאמית ולפתח יחסים עם חיזבאללה ובעלי ברית שקרובים לגבול הישראלי, מה שהוביל לשאט נפש בברחבי המזרח התיכון.
מלחמת איראן–עיראק והקשרים עם חיזבאללה
במהלך מלחמת איראן–עיראק (1980-1988), ראו הישראלים במלחמה כאפשרות להחליש את איראן. ישראל שימשה במובנים שונים כמרכז לקידום אינטרסים של מדינות ערביות, שהיו מודאגות מההתרחבות האיראנית בשטחן ובשכנותיהן.
בהמשך לכך, בשנות ה-80 המוקדמות, החלה ישראל להדק את קשריה עם עיראק, במיוחד תחת שלטונו של סדאם חוסיין, שהחזיק במאבק נגד איראן. כמו כן, הקשרים עם חיזבאללה הלבנוני החמירו, כאשר ישראל ראתה בו איום ישיר לגבולה.
תוכניות גרעיניות והאיומים ההולכים ומתרקמים
אחת הנקודות המרכזיות בעימותים בין ישראל לאיראן הייתה התקדמות תוכניות הגרעין האיראניות. ישראל ראתה בכך איום קיומי, והחלה בפעולות חשאיות לסכל את התוכנית. בשנת 2002, התפרסם דיווח ראשון על תוכנית הגרעין האיראנית, מה שהוביל את ישראל למערכה להפסקתה.
לישראל הייתה השקפה ברורה – אם איראן תהפוך למעצמת גרעין, הדבר יהפוך את האזור למסוכן הרבה יותר, עם פוטנציאל להרחיב את יכולות חיזבאללה ועיראק לאיומים נוספים.
מבצע חיסול המדענים האיראניים
בשנים האחרונות, לאחר שלא הצליחה להשפיע על חידוש הסנקציות נגד איראן, החלה ישראל בחיסולים ממוקדים של מדעני גרעין איראניים. מבצעי חיסול אלו, בהם סוכנים ישראליים כוונו למטרות קריטיות בתוך איראן, לא רק שהעידו על התעצמות של פעולות ישראליות חשאיות, אלא גם על הצורך להתמודד עם האיום הגרעיני בצורה מהירה ומוצלחת.
ההסכם עם איראן והתגובות הישראליות
כשהושג ההסכם בין איראן למעצמות המערב בשנת 2015, ישראל הביעה חשש מהשלכות ההסכם. ההסכם, שחתם על קיומו של ריסון יכולות הגרעין של איראן, לא צמצם את העשייה האיראנית במזרח התיכון לקיומם של קבוצות כמו חיזבאללה ובעל ברית לא איראניים הממשיכים לתמוך במדינה.
מנהיגי ישראל תקפו את ההסכם, בטענה שהוא ייאפשר לאיראן לחדש את תוכנית הגרעין לאחר תום ההגבלות. במקביל, נשמעה הקול של בנימין נתניהו, שדרש מהממשלות המערביות להחמיר את הסנקציות על איראן ולהגביר את הלחץ התרבותי והביטחוני.
מתיחות גבול והסלמה צבאית
בשנים שלאחר מכן, מתיחות נוספת התפתחה בין ישראל ואיראן, כאשר ישראל חשה את האיום הישיר מהנוכחות האיראנית בסוריה, הגבול צפונית לישראל. ישראל פתחה בכמה מבצעים צבאיים במטרה למנוע מהאיראנים להקים כוחות צבאיים בסוריה, תוך הכוונת טילים והתקפות על מתקני נשק מאוחסנים.
פעולות אלו לא רק שהצביעו על מדיניות ברורה של אי ציות לאיראן, אלא גם חיזקו את הסתמכותם של איראן על חיזבאללה ושלוחי שלטון נוספים באזור.
עתיד יחסי ישראל-איראן
במציאות המורכבת הנוכחית, יחסי ישראל-איראן ממשיכים להיות מתוחים ולא צפויים. לאור ההתפתחויות האחרונות, נראה כי שתי המדינות ימשיכו להתעמת במגוון חזיתות, והמצב לא צפוי להיכנס לשקט בעתיד הקרוב. האיומים ההולכים ומתממשים, לצד חידוש החיכוכים, מבטיחים כי העימות בין ישראל לאיראן יישאר חלק מהמציאות של המזרח התיכון לעתיד הנראה לעין.
סיכום מתמשך
האידיאולוגיות השונות של ישראל ואיראן, כמו גם האיומים האזוריים, מבטיחים כי הקונפליקטים לא יחלפו.ף המאבק על האזור והקשרים הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים ימשיכו להיות בעלי השפעה על העימותים הדו-צדדיים ובין לבין, שימשיכו להוות גורם מרכזי להיסטוריה ולים האיום הנוכחי במזרח התיכון.