יכולת הליכה בשכונה נמוכה קשורה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם

מחקר חדש שנערך והוצג במהלך כנס ESC Cardiology 2025, קובע כי יכולת ההליכה בשכונה קשורה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם (CVD). אף על פי שהיתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית מוכרים ומבוססים, יותר מרבע מהמבוגרים לא עומדים בהמלצה לבצע 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית בשבוע.

השפעת השכונות על בריאות הציבור

ד"ר אריק טימרמנס, מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי אוטרכט, ציין כי שכונות המקדמות הליכה עשויות לעודד תושבים לבחור בתחבורה פעילה, כמו הליכה רגילה, ולא להעדיף דרכי נסיעה בישיבה. "יכולת ההליכה בשכונה נמדדת במגוון מאפייני סביבה, כולל תמהיל שימושי קרקע, צפיפות אוכלוסייה וצפיפות שטח ירוק."

פרטי המחקר

המחקר נערך בין השנים 1996 ל- 2008 וכלל 3,019,069 תושבים מהולנד בגיל 40 ומעלה, ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. במהלך המחקר, נאספו נתונים אודות יכולת ההליכה לשש קטגוריות מרכזיות, כולל צפיפות אוכלוסייה וצפיפות שטח ירוק.

הנתונים על שכיחות ה-CVD נאספו בין השנים 2009 ל- 2019, עם דגש על תמותה ממחלות לב כלליות. במהלך מעקב חציוני של 11 שנים, 21.4% מהמשתתפים פיתחו CVD.

תוצאות הממצאים

הנתונים העלו כי אנשים החשופים ליכולת הליכה נמוכה ועקבית נמצאים בסיכון גבוה פי 5.1 ל-CVD בהשוואה לאנשים עם יכולת הליכה גבוהה ויציבה. נוסף לכך, אנשים שהראו גידול ביכולת ההליכה היו בסיכון גבוה ב-4.9% ל-CVD בהשוואה להולכים יציבים.

אסוציאציות דומות נצפו גם במחלות לב כליליות ושבץ מוחי, אך לא היו מובהקות סטטיסטית לאי ספיקת לב או לתמותה כזו.

סיכום

לדברי ד"ר טימרמנס, "מבוגרים שנחשפו ליכולת הליכה נמוכה לאורך זמן היו בסיכון גבוה יותר ל-CVD. מדובר במגמה שהייתה ניכרת ברוב המשתתפים במחקר, והדבר מעיד על החשיבות המכרעת של עיצוב השכונות כדי לשפר את הבריאות הכללית של הציבור.