ירידות משמעותיות במקרי המוות מסרטן השד בקרב נשים צעירות בשנים 2010 עד 2020

סקירה כללית של המחקר

בין השנים 2010 ל-2020, חלה ירידה ניכרת במקרי המוות מסרטן השד בקרב נשים בגילאי 20-49. הירידות נצפו בכל תתי הסוגים של סרטן השד ובקבוצות גזעיות/אתניות שונות, כאשר השיפורים המובהקים ביותר נרשמו לאחר שנת 2016. כך עולה מנתוני מחקר שהוצגו על ידי ד"ר אדטונג'י טוריולה, פרופסור במחלקה לניתוח במדעי הבריאות הציבוריים ומרכז סרטן סיטמן באוניברסיטת וושינגטון.

נתוני המחקה והסיבות לירידה

לטוריולה ועמיתיו ניתחו נתונים מתוך תוכנית ה-SEER 17, הכוללת 11,661 מקרי מוות מסרטן השד בעשור זה. ניסוי הניתוח כלל הערכה של תמותה מבוססת שכיחות על פי גזע ותתי סוגים של סרטן השד, ובהם סוגי Luminal A ו-Luminal B. שיעור התמותה במשך התקופה נפל מ-9.70 ל-100,000 נשים ב-2010 ל-1.47/100,000 ב-2020.

השפעת טיפולים חדשים

הירידה נבעה ככל הנראה מהתפתחויות משמעותיות באפשרויות הטיפול, כולל השימוש במעכבי CDK4/6 ואופטימיזציה של הטיפול האנדוקריני, אשר החלו להיכנס לשימוש לאחר קבלת אישור FDA ובין השנים 2015 ל-2016.

דיווח לפי קבוצות גזעיות ונתוני הישרדות

נשים שחורות לא-היספניות במהלך התקופה נותרו עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר, אך חלה ירידה משמעותית בנתונים. גם נשים לבנות לא-היספניות והנשים מ-AAPI (אי אסייתיות/פסיפיות) נהנו משיפורים בשיעורי התמותה.

על פי ניתוחי ההישרדות, לנשים עם סרטן שד מסוג Luminal A הייתה ההישרדות הגבוהה ביותר במשך 10 שנים בקרב נשים בגילאי 40-49, אך בשכבות גיל צעירות יותר (20-39) ההישרדות הייתה נמוכה משמעותית.

הזדמנויות לשיפור

ד"ר טוריולה ציין כי א虽 שההתקדמות בשיפור התמותה היא משמעותית, יש צורך נוסף לשפר את הגישה לטיפול עבור קבוצות באוכלוסייה, במיוחד בקרב נשים צעירות בסיכון גבוה. הוא הדגיש את הצורך במחקר נוסף על מנת להבין טוב יותר את הביולוגיה של הגידולים ואת המנגנונים המולקולריים שמובילים לסרטן השד בנשים צעירות.

סיכום

למרות השיפורים שנעשו והירידות במקרי המוות, האתגרים בהחלט קיימים, ובמיוחד בגזרות השונות של האוכלוסייה. יש צורך בהמשך מאמצים לשיפור הגישה לטיפול לסוגי סרטן שד שונים, והדברים צפים באורח מובהק בעיקר לאחר 2016.

המימון למחקר זה סופק על ידי בית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, וד"ר טוריולה לא הצהיר על ניגודי אינטרסים