ישיבה ממושכת מסכנת את בריאות המוח: מחקר חדש מגלה קשר בין זמן ישיבה לנפח המוח ולזיכרון

מחקר חדש חושף קשר בין ישיבה ממושכת לכיווץ המוח

השפעות של ישיבה ממושכת על המוח

מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Alzheimer's & Dementia" מעיר אור על הקשר המדאיג בין אורח חיים יושבני לבין כיווץ המוח. החוקרים מאוניברסיטת ונדרבילט שבארה"ב מצאו כי כל שעה נוספת של ישיבה מובילה להתכווצות מוחית, גם בקרב אנשים אשר עוסקים בפעילות גופנית באופן סדיר. במחקר, שמשך שבע שנים, עקבו החוקרים אחרי 404 מבוגרים בגיל ממוצע של 71, אשר ענדו מד תנועה על פרק כף היד, אשר תיעד את כל תנועותיהם ופעילותם במהלך היום.

תוצאות המחקר מלמדות כי המשתתפים ישבו בממוצע 13 שעות ביום, בזמן הכולל עבודה, נסיעות, ארוחות וזמן פנוי.

נזק למרכזי הזיכרון

החוקרים גילו שככל שהמשתתפים בילו יותר זמן בישיבה, כך אזורים במוח הרגישים למחלת אלצהיימר התכווצו במהירות גבוהה יותר. בין האזורים הרגישים נמצא גם ההיפוקמפוס, שהוא מרכז הזיכרון העיקרי במוח. כמו כן, המשתתפים שעברו ישיבות ארוכות יותר לא רק איבדו נפח מוחי במהירות גבוהה יותר, אלא גם קיבלו ציונים נמוכים יותר במבחני זיכרון וקוגניציה.

תוצאות המדאיגות

הממצא המטריד ביותר נוגע לעובדה שכמעט 90% מהמשתתפים עמדו בהמלצות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב בנוגע לפעילות גופנית. החוקרים מסכמים כי "אי אפשר לבטל באמצעות ספורט את הנזק של אורח חיים יושבני", מה שמדגיש את החשיבות של מה שאנו עושים בין האימונים.

סיכון כפול לנושאי גן סיכון

המחקר חשף גם סיכון נוסף עבור נושאי גרסת הגן APOE-ε4, הגורם הידוע כמעלה את הסיכון לפתח אלצהיימר. נושאי הגן שהשקיעו זמן רב יותר בישיבה חוו ירידה משמעותית בנפח המוח באזורים קריטיים, כמו האונות הקדמיות והפריאטליות. תגלית זו מהווה אזהרה מיוחדת לאנשים בעלי היסטוריה משפחתית של דמנציה ומדגישה את הצורך להפחית את זמן הישיבה.

מנגנון הנזק

החוקרים מסבירים שמשך הישיבה כנראה מפחית את זרימת הדם למוח, מגביר תהליכי דלקת ומחליש את הקשרים בין תאי העצב. מחקרים קודמים מצאו קשר בין ישיבה ממושכת למחלות לב, סוכרת וסרטן, וכעת מתברר שגם המוח נפגע.

מגבלות וסייגים

החוקרים מדגישים כמה מגבלות במחקר, כגון הגיוון המוגבל של המשתתפים, אשר רובם היו לבנים ומשכילים ומעטים בלבד לא עמדו בהמלצות לפעילות גופנית. כמו כן, המחקר לא בדק האם הפסקות תכופות מהישיבה עשויות להקטין את הנזק הקיים.

המלצות מעשיות

כדי לשמור על בריאות קוגניטיבית בגיל מבוגר, החוקרים ממליצים לא רק לזוז יותר אלא גם לשבת פחות. שימוש בשולחנות עמידה, פגישות בהליכה והפסקות קצרות של פעילות קלה הוכחו כשיטות המייעלות את התפקוד הקוגניטיבי ומפחיתות את הסיכון לדמנציה.

החוקרים מדגישים כי יש להתייחס לישיבה ממושכת כאל סכנה בריאותית אמיתית, במיוחד עבור אנשים המעוניינים לשמור על בריאותם הקוגניטיבית לאורך השנים

Scroll to Top