הפיצול הפוליטי בישראל: דמוקרטיה ליברלית מול זהות יהודית

השסע המרכזי בחברה הישראלית

העימות הפוליטי בין השמאל לבין הימין בישראל מצביע על ריחוק מהותי יותר, בין אלה המייחסים למדינה היהודית אופי ליברל-דמוקרטי לבין מי שרואים בה מדינה יהודית מבחינה אתנית, דתית ובחלק מהנושאים גם חוקית. כמו שהבינו כמה מהחכמים, רבות הערכים של התרבות המערבית מקורם בתפיסה של המקרא. אולם, הסכסוך בין מדינת הלכה לדמוקרטיה ליברלית מודרנית הוא בסופו של דבר בלתי ניתן ליישוב.

אי התאמה בין הלכה לזכויות מודרניות

בין הלכה לבין ההבנה העכשווית של זכויות פרט וציבור יש א divergence שבשום פינה לא ניתן לחבר. מדינת הלכה אולי היא חלום עבור כמה מהמפלגות הדתיות בישראל, אבל מדינה יהודית המוודאת את המשכיות העם היהודי היא המטרה. הגידול המובהק במתח בתוך החברה הישראלית עשוי להוביל לקריסה של המדינה – אלא אם כן הקפיצים האידיאולוגיים בנושא מסויים יתרופפו לטובת ריאליזם פוליטי.

ריאלפוליטיק והגשמה של התכליות

הגיע הזמן לתושבי ישראל ולקהילה היהודית בתפוצות להכיר בעובדה פשוטה: מדינות מצליחות, ללא קשר להופעה, מדכאות אידיאולוגיה לטובת פרגמטיזם. אסטרטגיה זו הידועה כריאלפוליטיק אפשרית בישראל, ומחייבת את הכרה בכך שהאופי הדמוקרטי של המדינה והזהות היהודית שלה הם נכסים עצומים, אך גם עלולים להיות חסרונות כאשר מגיעים לקצוות.

השפעות על הביטחון הלאומי

כאשר ישראל מביאה את מחויבותה לארה"ב למצב שבו היא ממתינה לאישור אמריקאי לפני פעולות עולות, מדובר בצעד שנוגס בכוח המיקוח של ישראל על במרכז הבינלאומי. אם ישראל הייתה משמיעה כי תפעל באופן עצמאי, משיקולי ביטחון, התוצאה הייתה שיחות עם איראן ממקום חזק יותר.

לסיכום

על ישראלים לאמץ את ריאלפוליטיק ככוח מנחה במדיניות פנימית ובינלאומית. רק על ידי חיזוק המדינה בכל המובנים – כלכלית, צבאית וחברתית – תוכל החברה הישראלית להגביר את הסינרגיה בין יהדותה לבין מדינתה הדמוקרטית. מדיניות חוץ וביטחון מבוססת על ריאליזם תהיה חיונית להמשך קיומו של הציונות