ביטול רכש הגומלין ועסקאות מול סין: ישראל במלכוד

רקע למצב

הממשל האמריקאי הציב דרישות חדשות סביב מכסים, המכניסות את ישראל למצב מורכב במשרדי הממשלה. במרכז הדיונים עומדת שאלת רכש הגומלין, שהיא דרישה ישראלית מחייבת עבור ספקים זרים לזכות במכרזים לרכוש מוצרים מקומיים או להשקיע במדינה.

דרישות הממשל האמריקאי

האמריקאים טוענים כי דרישות אלו מהוות חסם עבור ספקים אמריקאיים, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. דוח שניתן על ידי ממשל טראמפ מדגיש את העדפת המקומיים, אשר בעקבותיה ספקים אמריקאיים נמנעים מלהשתתף במכרזים בישראל.

מהו רכש גומלין?

רכש גומלין הוא מנגנון שבו מדינה או גוף ציבורי רוכשים שירותים או מוצרים מחברה זרה, ובתמורה החברה מתחייבת להשקיע או לרכוש מהמדינה הרוכשת.

הפתרונות המוצעים

במטרה למצוא פתרון שיספק את האמריקאים, מתקיימים במשרדי האוצר סבבי דיונים אינטנסיביים. הצעות כוללות את האפשרות לפטור חברות אמריקאיות מדרישות רכש גומלין, דבר שעשוי להקל על התמודדות עם תכנית המכסים. אם יושגו הקלות, הדבר יכול להיתפס כמשבר עבור תעשיות מסוימות, במיוחד הביטחוניות.

בולטים בעד הסכם

לישראל יש אינטרס לצמצם את הגירעון המסחרי מול ארצות הברית, מכיוון שתוכנית המכסים שמבוססת על הנתונים הללו מציבה מכס של 17% על ישראל. משרד האוצר מבהיר את הצורך בגיבוש עמדה אחידה שתוגש לאישור שר האוצר ולראש הממשלה.

השפעות על התעשייה הביטחונית

חברות ביטחוניות ישראליות, כמו אלביט ותעשייה אווירית, נהנות מקשרים בארצות הברית ומאפשרות לייצר עם תווית Made in USA תוך שמירה על חדשנות ישראלית. מצב זה נותן להן יתרון מול שחקנים קטנים או סטארט-אפים.

סיכום

ישראל עומדת בפני אתגרים משמעותיים במערכת הסחר שלה עם ארצות הברית, אשר מתכוונים להפעיל לחצים לשינוי מדיניות הרכש. המצב משפיע על מעקב אחר פרויקטים שונים בעולם, כמו פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שבו נסוג משרד האוצר מאישור חוזה עם חברת CRRC הסינית, בעקבות לחצים אמריקאיים.

הממשל בישראל שוקל צעדים יצירתיים על מנת לצמצם את השפעת המצב הנוכחי על התעשייה, אך ידרשו לאזן בין הקשרים עם ארצות הברית לבין האינטרסים הכלכליים המקומיים