ישראל במרוץ לקדמת הקוונטים
התחרות בתחום הקוונטים
בעשור האחרון, העולם נמצא במרוץ להשגת יכולות בהם מהפכה טכנולוגית נוספת, בתחום הקוונטים. תכנים כמו תקשורת, הצפנה ומחשבים קוונטיים מתקדמים ממשיכים להוות מקדמים מרכזיים בהתפתחות הגלובלית. ישראל, שהחלה לפתח את תחום הקוונטים בשלב מוקדם יחסית, לא מתכוונת לפספס הזמנות חדשות, במיוחד לאור חשיבותה הביטחונית.
השקעות והזדמנויות
בישראל הוקצה כ-338 מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות, אך תוכנית ההשקעה הלאומית עומדת להסתיים ללא תכנית מחליפה. השאלה מה תהיה ההשקעה הבאה היא קריטית, שכן היא יכולה לקבוע אם ישראל תשמור על יתרונה בתחרות הקוונטית או לא. שלא כמו בתחומים אחרים, ההשקעה הממשלתית בישראל נמוכה באופן יחסי בהשוואה למדינות כמו בריטניה, ארה"ב וסין.
האיומים על הביטחון הלאומי
הפיתוחים בשדה הקוונטי מציבים איומים חדשים על הביטחון, כשיש חשש שחלק ממדינות אויב כמו סין ואיראן יצליחו לפרוץ את הכלים החדשים של הצפנה. שיטות ההצפנה הקיימות כיום פגיעות לאלגוריתמים קוונטיים כמו אלגוריתם שור, ולכן יש תקווה שהשקעה בתחום תונע גם חדשנות בהגנה על מידע ישן וחדש כאחד.
ההשפעות על הטכנולוגיה הביטחונית
תכנים כמו התקשורת והצפנה קוונטית, פיתוח חומרים חדשים וחיישנים רגישים יותר, מדגישים את החשיבות של המחשוב הקוונטי בתחום הביטחוני. למשל, חיישני ניווט קוונטיים יכולים להחליף את ה-GPS ולספק רמות דיוק גבוהות והגנה מפני שיבושים. התקדמות כזו עשויה להעלות את שיעורי היירוטים במקרים של מטחי טילים.
המגמות והאתגרים שעוד לפנינו
לישראל יש פוטנציאל עצום בתשתיות האקדמיות שלה, אך המכשולים עדיין קיימים, ובינם הצורך למשאבים גדולים להקמת חברות בתחום. תחום הקוונטים דורש השקעה של עשרות מיליוני דולרים שנדרשת כדי להביא את החדשנות לידי פועל. בנוסף, מתשע שחקניות שונות בשוק, העניין עם חברות הביטחוניות הגדולות משפיע על הדרך שבה ניגשים לחדשנות טכנולוגית.
קריאה להמשך השקעה
ישראל כשהיא משקיעה בתחום הקוונטים, יכולה לשמר את יתרונה הטכנולוגי לעומת המתחרים שלה. תחום זה מהווה הזדמנות לא רק לתעשיות הביטחוניות אלא לכלכלה הישראלית. ההשקעה הממשלתית חייבת להימשך כדי להבטיח שהרוח החדשנות לא תפסיק לנשוף.
בשורה התחתונה, כדי לשמר את היתרון הביטחוני והטכנולוגי שלה, ישראל חייבת להגביר את ההשקעות בתחום הקוונטים ולטפח את קהילת החדשנות בתחום, תוך שיתוף פעולה פורה בין התעשייה לגופים ציבוריים ולבתי לימוד.