הכי קרובים לסיום המלחמה

ההזדמנות לשלום ברצועת עזה

ישראל ניצבת כיום בפני הזדמנות ריאלית לסיום המלחמה ברצועת עזה, כמעט שנתיים לאחר פלישת חמאס. למרות האופטימיות הזו, קיימת סכנה שההזדמנות תחמיצנה בשל סיבות שונות, בעיקר בשל רתיעת חמאס מויתור על קלפי המיקוח החשובים ביותר – החטופים. פסימיות זהירה נחשבת לפיכך לגישה המתאימה במזרח התיכון, אך כאמור, יש בהחלט נואציה שמעידה על חרך להפסיק את הסיוט המתמשך.

דינמיקות פוליטיות ומשא ומתן

התנהלות הממשל הישראלי והמצב המדיני מצביעים על מציאות מורכבת. ראש הממשלה בנימין נתניהו מצא את עצמו במצב שאין בו הרבה אופציות, לאחר שמהלך שנועד לשפר את היחסים עם קטאר לא התרחש כמתוכנן. ההודעה האמריקנית על הצורך להפסיק את האש ברצועה, בעקבות הכוונה של חמאס, לא הייתה מתואמת לחלוטין עם ירושלים. גורמים מדיניים בירושלים הביעו חוסר שביעות רצון מהמצב, והדבר רק מדגיש את חוסר הוודאות באיזור.

חיזוק הלחץ האמריקני

בהקשר זה, ניתן לראות שהרצון המושל של הנשיא האמריקני מתבטא במאמצים להביא לסיום מלחמה זו. לא רק ישראליים ופלסטינים גילו רצון ברצון האמריקני, אלא גם אנשי ציבור דתיים מכל הדתות באיזור התאגדו סביב סנטימנט של תקווה.

פערים משמעותיים והצעות מהותיות

בשיחות האחרונות נותרו פערים גדולים בין תגובת חמאס לבין ההצעות שהוצגו על ידי טראמפ. הנוכחות הצבאית של ישראל ברצועה ומצב החטופים נחשבים לגורמים מכריעים בהסכם המשא ומתן. על ידי הצגת דרישות חדשות ומאתגרות שהופכות דברים שלא נחשבו לאפשריים לאפשריים יותר, הנשיא טראמפ סיכן את האינטרסים של חמאס בדרך להגעה להסכם.

שני שלבים להגעה להסכם

העסקה המוצעת מורכבת משני שלבים: בשלב הראשון, שחרור החטופים יוביל להפסקת אש ונסיגה סמלית מכוחות צה"ל. בשלב השני, יש לשקם את הרצועה וליצור משטר חדש שיבטיח שהתהליכים יהיו באחריות פלסטינית, כאשר חמאס מקווה לחדש את יכולתו לשלוט מאחורי הקלעים.

תובנות על השפעת המעורבות האמריקנית

מעורבות אמריקנית מתמשכת היא קריטית בכל הנוגע להשבת החטופים וסיום המלחמה. הניסיון להביא לסיום הסכסוך הפלסטיני-ישראלי תובע תנודות רבות ומורכבות, כאשר ההתמקדות בלחץ מתמשך עשויה להביא את הצדדים להסכם. רק תחת לחצים כאלה אפשר לצפות שתצמח תקווה לשלום ברצועת עזה