אחרי הלחץ האירופי: ישראל הסכימה להגדיל את הסיוע ההומניטרי לעזה

הסכם ההגברה של הסיוע ההומניטרי

ישראל והאיחוד האירופי הסכימו על הגדלה ניכרת של הסיוע ההומניטרי והמזון לרצועת עזה. ההסכם כולל הגברת מספר המשאיות שנכנסות לרצועה, פתיחת מעברים נוספים בצפון ובדרום הרצועה, ושיפוטים ממצרים. בין היתר, ההסכם נוגע לחלוקת מזון על-ידי גורמים מקומיים, אספקת דלק לתשתיות חיוניות, וחידוש אספקת החשמל למתקני ההתפלה ברצועה.

שר החוץ גדעון סער אישר במהלך מסיבת עיתונאים בוינה כי "ייכנסו יותר משאיות, ייפתחו יותר מעברים", בהדגשה על ההגברת הסיוע ההומניטרי לעזה.

הקשר להערכות משפטיות של שירות החוץ של האיחוד

הודעה זו מגיעה ימים ספורים לפני ששרי החוץ של האיחוד האירופי צפויים להתכנס לדיון במצב ההומניטרי ברצועת עזה. במרכז הדיון עומדת בדיקה משפטית של שירות החוץ שמצביעה על "אינדיקציות" לפיהן ישראל עברה על מחויבויותיה לחוק הבינלאומי בהסכם הבסיס עם האיחוד.

בפגישה הקודמת של השרים, הנושא נדחה בעקבות המתקפות באיראן. בפגישה הקרובה, המתוכננת ל-15 ביולי, צפויות מדינות ביקורתיות כלפי ישראל לדרוש סנקציות מיידיות.

שיקולים פוליטיים והאתגרים לקראת הפגישה הקרובה

ההסכם שייחתם עשוי להוות הישג עבור נציגת יחסי החוץ של האיחוד האירופי, ויאפשר לה לציין הצלחה בלחץ על ישראל, ובכך להימנע מסנקציות בשלב זה. עם זאת, יש להדגיש כי דרישות להשעיה כוללת של היחסים, כפי שדורשות ספרד, סלובניה ואירלנד, אינן על השולחן בשל הצורך בקונצנזוס שלא קיים בקרב 27 המדינות החברות.

צעדים "רכים" יותר ידרשו רוב מיוחד, שנראה שבשלב זה אינו מצוי על הפרק.

סיכום

הגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה מהווה מדד למערכת היחסים שבין ישראל לאיחוד האירופי, ומעידה על ההתפתחויות הפוליטיות והמשפטיות המורכבות. הקידום של הסיוע ההומניטרי עשוי לשמש כצעד חיובי, אך הוא גם מהווה אתגר מבחינת התגובות הפוליטיות והקריאות לסנקציות מצד חלק מהמדינות החברות באיחוד