ישראל כ"נבוט קהה": האם הכוח הצבאי מחליף אסטרטגיה במזרח התיכון?

הסכנה הגדולה ביותר לביטחון המדינה

תחליף אסטרטגי שימוש כוח צבאי

תובנות רבות עולות מהממציאות הביטחונית שבה ישראל פועלת כיום. הסכנה הממשית לביטחונה של ישראל טמונה לא רק בהתחמשות השכנים, אלא בשימוש יתר בכוח צבאי עיוור, אשר משמש כתחליף לאסטרטגיה מדינית ברורה. בעוד ישראל עוסקת במבצעים צבאיים, מדינות אחרות כמו טורקיה, מדינות המפרץ וארצות הברית מתייצבות בחדרי דיונים כדי לגבש את עתיד המזרח התיכון, לחלוטין בלעדינו.

עסקות נשק מרובות

בביקור הרשמי הראשון של דונלד טראמפ כנשיא בארצות הברית, הוכרזה עסקת נשק רחבת היקף עם סעודיה, בשווי 114 מיליארד דולר, שהצביעה על התעצמות צבאית באזור. אולם, התחזיות לגבי ההגשמה הממשית של העסקה היו מעורבות. עד כה, מומשו רק כ-15 מיליארד דולר מהעסקה, והיו לכך המון סיבות שאינן נוגעות רק לבעיות טכניות אלא גם להבנה מעמיקה של האינטרסים המדיניים הגלובליים.

החשיבות של מדיניות מדינית

ההבנה שכתוצאה ממדינה, מטוסי F-35 לא רוכשים ביטחון אלא רק מציבים את מסגרת השיח האסטרטגית, היא קריטית. מטוסים יכולים להיות אמצעי חשוב, אך אינם תחליף למציאות מדינית שמחזקת את הביטחון. ישראל צריכה להבין שההגנה העתידית שלה תלויה ביכולת לנהל דיאלוג עם מדינות כמו סעודיה וקטאר, אשר מצידם מעדיפים להעביר את משימות הלחימה למדינות אחרות.

אתגרים צבאיים במזרח התיכון

ההיסטוריה מצביעה על כך שסעודיה לא נוטה לפעול צבאית במלחמות, והעדיפה להשאיר את הלחימה נגד האיראנים לאחרים. כאשר התרחשו התקפות קשות על מתקני הנפט הסעודיים בספטמבר 2019, סעודיה לא הגבירה את האלימות בנדבכים צבאיים. למעשה, ישנו חשש שסעודיה תזדקק למטוסי F-35 בלבד כדי לשמור על ביטחונה, ולא ככוח עצמאי השואף לקדם מדיניות צבאית.

הכוח הצבאי והיתרון האיכותי

חשוב לציין שישראל צריכה לשדרג את האסטרטגיה הצבאית שלה כך שתשקף מציאות חדשה. "חופש הטיסה של חיל האוויר" הפך לדיון אסטרטגי מחייב שמשפיע על מדיניות ממשלת ישראל. ככל שמדובר בכוח צבאי, הקרבה לביצועים טכנולוגיים בלבד מכרסמת בעבודת ההבנה הרחבה של דינמיקות האזוריות והחיבוריות שבין צבאות שונים לבין סדרי עדיפויות פוליטיים.

התמודדות עם האתגרים

האתגר הידוע ביותר הוא שמדינת ישראל הפכה לנבוט קהה במאבקיה, המוסס לצבא קונקרטי, ולכן קל להותיר אותה מחוץ לחדרי המשא ומתן עם המדינות הגדולות במזרח התיכון. ישראל מתמודדת עם הכרח חיוני להצטרף למבנה האזורי על מנת למנוע הזנחה של האינטרסים שלה.

החשיבות של דיאלוג מדיני

יש צורך להבין שהכח הצבאי אינו המניע היחיד להסדרת ביטחונה של ישראל. למדינה יש הזדמנות להפוך מהצד המגונן למדינה הנושאת עיניה אל המקורות המדיניים, תוך שמירה על יתרון איכותי אמיתי. אם נמשיך להסתכל רק על פרמטרים צבאיים, אנו עשויים להחמיץ את הנכסים האמיתיים שיכולים לשפר את מעמד ישראל האזורי.

באופן כללי, ישראל נדרשת למצוא את ההבנה בין הכוח הצבאי שהיא מחזיקה לבין האסטרטגיה המדינית שהיא רוצה לקדם, כי השעה מאוחרת וכוללת מושגים של אומץ וחזון.

Scroll to Top