למה כדאי בכל זאת להתנצל בפני קטאר

רקע כללי

התקיפה הישראלית בדוחא, שנועדה לחסל את הנהגת חמאס חוץ, עוררה מתיחות דיפלומטית עם קטאר בעקבות פגיעות בעוזרים של בכירים ואזרח קטארי אחד. קטאר דורשת התנצלות פומבית מישראל, והודיעה כי לא תשוב לשולחן המשא ומתן להשבת החטופים בעזה ללא התנצלות זו. הכנסתם של ימי הסליחות שואלת האם על ישראל להתנצל, ואם כן, באיזה אופן יש לעשות זאת.

היסטוריה של התנצלויות דיפלומטיות

ישראל נאלצה להתמודד בעבר עם מצבים דומים, שבהם היה צורך בהתנצלות בעקבות פעולות צבאיות. במקרים שקרו בשנות ה-90, כמו האירוע בירדן בו ניסה מוסד ישראלי לחסל את מנהיג חמאס חוץ חאלד משעל, נדרשה התנצלות בישראל לעומת הנזקים שנגרמו למערכת היחסים עם ירדן.

אירועים מתמשכים

בעקבות משבר "מאווי מרמרה" בסוף מאי 2010, ישראל סירבה להציע התנצלות ובסופו של דבר נאלצה להתנצל בעקבות לחצים אמריקאיים. גם במקרה של הפלת המטוס הרוסי בסוריה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין דרש התנצלות פומבית, ולאחר תקופה של משבר, סדרי טיסה חדשים הוסכמו לאחר התנצלות נוספת.

הצורך בהתנצלות בהקשר הנוכחי

באופן כללי, התנצלות בין מדינות נדרשת פעמים רבות כתוצאה מטעויות או מפעולות שגרמו לנזק. פגיעות לא רצויות שאירעו במהלך פעולות צבאיות, במיוחד כאשר מעורבים אזרחים של מדינה אחרת, חייבות להיות מלוות בהתנצלות כנה.

קטאר כאנטרפרייז מרכזי

קטאר הפכה לשחקן חשוב במשא ומתן על החטופים, בזכות קשריה עם חמאס ועם גורמים אמריקאיים. לכן, קיים צורך לנסות ולפתור את המשבר הנוכחי במדינת ישראל על ידי הכרה בכאב שנגרם לקטאר ולא בחמאס, מה שיוכל לשפר את הסיכויים לחידוש השיחות להצלת החטופים.

סיכום

אל"מ מיל' דורון הדר, מומחה לניהול משברים, מציע כי על ישראל לשקול בחיוב התנצלות לקטאר על מנת למזער נזקים עתידיים ולשוב למסלול של משא ומתן. עם כך, תזמון התנצלות בכבוד יוכל להוות צעד חיובי לקראת השבת החטופים.