שינוי בגישה ישראלית כלפי חיזבאללה

הפתיחה לתקיפות בביירות

התקיפות האחרונות בביירות נגד תשתיות טרור של חיזבאללה, שנועדו לחסל את אתרי הייצור של אמצעי לחימה כמו מל"טים מתאבדים, מעידות על שינוי בגישה הישראלית כלפי הזירה הצפונית. לאחר תקופה בה ישראל נקטה בגישה מתונה, נראה כי כעת היא פועלת בתקיפות כמעט יומיומיות.

חיזוק אסטרטגי מול חיזבאללה

ישראל, שבפועל אפשרה לחיזבאללה לבנות תשתיות טרור גם במוקדים עירוניים כמו הדאחיה בביירות ובעלבכ, מתמקדת במבצעים צבאיים שנועדו לחסל מחבלים ומפקדים של הארגון. במקביל, היא משקיעה במאבק תודעתי ובחתירה לפירוק חיזבאללה מנשקו, ולא רק בחלקים הדרומיים של לבנון.

האכיפה באש

מימוש המדיניות התקיפה, שהחלה עם החתימה על ההסכם, הפך להצלחה בעיני המערכת הביטחונית הישראלית. ישראל מדגישה את הצורך להמשיך ולבצע סיכולים ותקיפות ללא הגבלת זמן או מקום, כדי לשדר עוצמה ולהתמודד מול כוחות טרור שאותם היא רואה כאיום קיומי.

השפעת הלחץ על חיזבאללה

יש צורך במתן הזדמנויות לממשלת לבנון לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו. במידה וממשלת לבנון אינה מצליחה לפעול כנגד הארגון, לישראל ישנה הזכות לבצע זאת בעצמה. בשנים האחרונות חלה נסיגה בכוחו של חיזבאללה, בניגוד לעבר.

סיכום

ישראל חייבת להמשיך לחזק את מאמציה נגד חיזבאללה ולפעול לפירוקו המוחלט מנשקו. זהו מאבק שמדגיש את הצורך האסטרטגי להבטיח את הביטחון מול התארגנויות טרור שמאיימות על הקיום שלה.

תגיות

חיזבאללה, תקיפות בביירות, ישראל, תשתיות טרור, ביטחון לאומי, אורח חיים, סיכולים צבאיים, מדיניות ביטחונית