כוחות ישראל בתגובה למתקפות החות'ים

רקע המצב

בחודשים האחרונים, החות'ים תוקפים את ישראל בטילים ממרחק של 2,000 קילומטרים, מבלי שהתגובה הישראלית תהיה מספקת. בזמן שישראל צפתה, ייחלה לדיונים ודרשה עמידה על זכותה, התנהלה מציאות עגומה, עד אשר יום ראשון האחרון הפתיע את כולם. טיל חות'י פגע קרוב לשדה התעופה בן גוריון, גרם להפרעה בטיסות בינלאומיות ופצע שישה אזרחים.

התגובה הישראלית

בעקבות ההתקפה, הופיעה התגובה הישראלית המהירה, והחלה תקיפה נרחבת על מיתקני חות'ים בתימן. בתוך 48 שעות, פגעו כוחות האוויר במבנים חיוניים, כולל תחנות כוח, שדות תעופה, דrstarts ומתקנים צבאיים. התגובה, המתוארת כ"פטיש ברזל", מביעה חידוש של כוחות האוויר הישראליים, ופותחת בשאלה מדוע לא הופעלו פעולות דומות קודם לכן.

המצב הביטחוני

החות'ים הבהירו כי מטרתם היא "מוות לישראל", והשאלה המטרידה היא מדוע לא הוקרה הסכנה הזאת בזמן. החות'ים לא רק מייצגים איום על ישראל, אלא גם מאיימים להכות אותה שוב, כפעולה שנדמתה יותר למשחק טניס מאשר להגנה של מדינה על עצמה.

התגובה הבינלאומית

במקביל, ארצות הברית ביצעה מעל 1,000 תקיפות אוויריות על החות'ים בשבועות האחרונים, במטרה להגן על נתיבי השיט העולמיים. אם כך, שואלים פרשנים, מדוע אין תשובה דומה כלפי החות'ים המתקיפים את ישראל?

התוצאה והמסר

ישראל מתמודדת עם בלבול בין התגובה המוסרית לבין הצורך להרשיע את האויבים. כאשר התגובה היחידה היא טיוטת דיפלומטית או התקפות על מבנים ריקים, האויבים לא מפחדים. ישראל זקוקה להביע את הכוח הצבאי שלה באופן עקבי, כדי להעביר את המסר: התקפה על אזרחים ישראליים אינה מצריכה אזהרה.

לסיכום

התגובה האחרונה עשויה להיות רגע מכונן. ישראל חייבת להבהיר לעולם כי היא לא משחקת עם טרוריסטים, אלא שהיא מוכנה להחזיר חזרה בכל פעם שהאינטרסים שלה מצטמצמים.

המשך המאבק הזה הוא קריטי, ולא ניתן להפסיק אותו להרגשה של ביטול התקפות מבלי לחולל שינוי ממשי כמובן. הזמן להבהרת המסרים הגיע, מעתה והלאה יש להכות מבצעית