כיצד החמיצה ישראל את ההזדמנות לתקוף את אתרי הגרעין של איראן

פסקת רקע

ישראל החמיצה הזדמנות היסטורית לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, כפי שחשף ה"ג'רוזלם פוסט". הדיווח מגלה כי לאחר שהצליחה ישראל לנטרל את מערכות ההגנה האוויריות של איראן, היא נמנעה מהתקיפה בעיקר בשל חזיתות נוספות שעמדו בפניה, דבר שהשפיע על החלטות הצמרת הביטחונית.

ההתפתחויות במזרח התיכון

באפריל 2024, המזרח התיכון הפך לזירה של עימותים גלויים, כאשר איראן שיגרה 180 טילים בליסטיים, 170 כטב"מים ועשרות טילי שיוט לעבר ישראל. התגובה הישראלית הייתה מתונה, עם תקיפה של מערכת הגנה אווירית אחת בטכניקת S-300 באיספהאן. למרות יכולת ההתקפה שהתגמלה לאחר התקיפות, ישראל בחרה שלא לנצל את ההזדמנות.

דיונים אסטרטגיים

מאחורי הקלעים התקיימו שלושה סבבים של דיונים אסטרטגיים בין בכירי הביטחון והמדינה, בהם השתתפו נתניהו, גלנט, הלוי, גנץ, איזנקוט וברנע. הדיונים התמקדו בקביעת תגובות ישראליות למתקפות האיראניות ובחירת המטרות האסטרטגיות הנכונות.

ההזדמנות שהוחמצה

התקיפה הישראלית ב-26 באוקטובר 2024 נטרלה את מערכות ההגנה האיראניות והותירה את מתקני הגרעין חשופים. עם זאת, ישראל בחרה לא לתקוף את המתקנים, והסיבה העיקרית הייתה פתיחת חזיתות נוספות בעימותים: בצפון שיגר חיזבאללה רקטות על שטח ישראל, ובדרום חמאס החזיק ב-100 חטופים, מה שהגביל את המוקד הצבאי של ישראל.

השפעת ממשל טראמפ

גורמים בכירים בהגנה האווירית ובמוסד העריכו כי ממשל טראמפ יהיה פתוח לאשר התקפה ישראלית על מתקני הגרעין במהלך 2025. הדיווחים מצביעים על כך שישראל חששה שהמהלך לא יהיה מיהור, לנוכח השפעת המצב הביטחוני בשטח.

סיכום: האם המחיר היה שווה?

חלק מהגורמים סבורים כי ההשקעה בהשגת הפסקות אש עם חיזבאללה, חמאס והחות'ים הייתה בעלת ערך אסטרטגי לעומת ההחמצה למכה אפשרית על הגרעין האיראני. הם טוענים כי ישראל הצליחה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני במשך שנים רבות, ויש לה אפשרות לחזור על כך גם בעתיד.

בשורה התחתונה, המצב הביטחוני המורכב במזרח התיכון אילץ את ישראל לאזן בין תגובות אופרטיביות לאיומים מיידיים לבין מטרות אסטרטגיות ארוכות טווח