יחסי ישראל-טורקיה: מאי איום של איומים צבאיים ועד הכלכלה המשותפת

עליות ומורדות ביחסים

יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות ומורדות משמעותיים במהלך 22 שנות שלטונו של רג'פ טאייפ ארדואן, בעיקר באספקטים הצבאיים, המדיניים והכלכליים. טורקיה, שהייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, הפכה במהלך השנים לאחד מהאיומים הגדולים ביותר עליה, לא רק מבחינה תיאורטית.

ההיבט הצבאי: עליונות טורקית

הצבא הטורקי נחשב לאחד מהחזקים ביותר בעולם, ולטורקיה יש את הצי החזק ביותר במרחב. הנוכחות של טורקיה בסוריה הופכת את האפשרות ללחימה ישירה עם ישראל לממשית. נוסף על כך, צבא טורקיה מחזיק בכוח אדם גדול מאוד, עם למעלה מ-355 אלף חיילים, פי 11 מהגיוס השנתי של ישראל. עם זאת, החיסרון המשמעותי של טורקיה הוא בתחום חיל האוויר, בו ישראל עדיין נהנית מיתרון.

ההיבט המדיני: פקעות אויבים

בתחום המדיני, ארדואן ניצל את חברותו בנאט"ו כדי למנוע השתתפות ישראל בתרגילים צבאיים, והשתמש בזרועות התעמולה שלו כדי לפגוע בתדמית ישראל ברחבי העולם. ארדואן מייצב את טורקיה כאיום גובר על ישראל, במיוחד לאור קשריו עם ארגוני טרור כמו חמאס.

ההיבט הכלכלי: תלות הדדית

קשרי המסחר בין ישראל לטורקיה היו עד כה מקור ליציבות, אך מאז החוק של ארדואן בנוגע להפסיק את הסחר בשל המלחמה בעזה, היקף הסחר הישיר צנח ב-99.5%, והגענו למצב בו תלות ישראל בתוצרים טורקיים – כמו מוצרי המלט והטקסטיל – הפכה לבעייתית.

בעוד שטורקיה מצהירה על הפסקת הסחר, ישנם עדויות לכך כי הסחורות עדיין מגיעות לישראל בדרכים עקיפות, עם זינוק של 1,180% ביבוא הפלסטיני מטורקיה ביולי 2024.

אסטרטגיות מול אתגרים

הזירה הבינלאומית מציגה אתגרים חדשים לשתי המדינות. טורקיה, בהובלת ארדואן, לא מהססת להשקיע בתשתיות וביזמים ביטחוניים, ומשתמשת באיום על ישראל כדרך לחזק את מעמדה במזרח התיכון. עם זאת, ישראל נינוחה באורח יחסי, שכן היא עדיין שותפה עם מדינות המערב לארגון הבריתות כמו נאט"ו, ויש לה תמיכה מקופת השריפות.

המאבק הגלוי

ישראל וזמן היא הממלכה, אך כשהמאבק הפוליטי בין השניים הופך לגלוי, כדי לדעת לאן פונים יחסים אלה. גולת הכותרת היא הימצאות טורקיה ממדינות המפרץ ושליטה בתחומי הנפט והגז, מה שמקנה לה יתרון כלכלי משמעותי בשוק העולמי.

מסקנה

סביר להניח שהיחסים בין ישראל לטורקיה לא יחזרו על מי שהיו בעתיד הקרוב. אם ארדואן ימשיך במדיניות הנוכחית שלו, ההשפעה על היחסים הדו-צדדיים רק תתרקב, מה שהופך את המצב למורכב יותר. ישראל נדרשת לשוב למחשבה על אלטרנטיבות לסחר וביטחון.

כחלק מהמאבק המוחלט, האם ישראל לא תוכל למנוע את השפעת טורקיה במקומות שונים, ואולי אף לפתח מערכת יחסים חדשה עם המדינות במזרח התיכון, כדי להיות המובילה הסופית בקיימים?