כוס הבכורה לליל הסדר – זוכרים ואוהבים

משמעות כוס הבכורה

כוס הבכורה היא כוס היין שנרים לזכר האהובים שאיבדנו, רגע לפני ארבע כוסות הסדר. המילה "בכורה" מתקשרת במובהק למכת הבכורות, אירוע מקראי שנוגע עמוק לשכול ולכאב של ההפסד. מעבר להקשר ההיסטורי, הכוס מסמלת גם זיכרון אישי לאובדנים שהנחו את חיינו.

יוזמת כוס הבכורה

הרעיון להקדיש כוס כזו עולה מתוך קבוצות התמיכה למשפחות שכולות, בהן הושמעו תיאורים של רגעים קשים שעברו במהלך החגים. המשתתפים תארו חוויות כגון קשיים בחיוך, קריאות הגדה טכניות, ורגעים של דמעות וגעגועים. הכוס נועדה לתת מקום ואפשרות להביע את הכאב והזיכרון, לפני שהמשפחה עוסקת בטקס החג של קריאת ההגדה.

מה לומר בעת הרמת כוס הבכורה

בעת הרמת כוס הבכורה, ניתן להתחיל עם דברי פתיחה המוקדשים לאהוב שהלך. ניתן לברך את הנוכחים במשפחה, להזכיר את זכרו של הנפגע ולשתף ברגשות. לדוגמה: "הערב, אנו מרימים את כוס הבכורה לכבודך, יקיר ליבנו, שחסרונך מורגש כל כך סביב השולחן".

המשפחה יכולה לשתף ברגשות, לספר מה קרה מאז האובדן, ולציין איך החיים התקיימו אחריו. כל אחד יכול להביא את משמעות השם של האהוב ואת השפעתו על חיי היומיום. יוזמות נוספות כוללות הפסקות דומיה לרגעי זיכרון ושיחות על האירועים החדשים בחיים.

המעבר לקריאת ההגדה

לאחר שיתוף הזיכרונות והרגשות, אפשר לסיים את הרגעים המרגשים ואפילו הדחוסים האלה במילים שמזכירות שהאובדן לא צריך להפר את השמחה של החג. "אנחנו מרשים לעצמנו את הרגעים האלו של עצב וזיכרון, ומקווים לפתוח את סדר הפסח בשמחה, כפי שהיית רוצה".

בכך אנו מחברים בין דורות, בעוד הכוס מהווה סמל למחבר בין זיכרון לתקווה, והופכת את הלילה הזה לחוויה משמעותית יותר, המוקדשת לאהובים שאיבדנו.

ד"ר תמר אשכנזי, מנחה קבוצות תמיכה למשפחות שכולות ומחברת הספר "אבל . היום שאחרי", מציעה דרך חדשה להקדיש כבוד לאלה שאיבדנו, ולחבר בין המסורת ללבבות הפתוחים של המשתתפים