2025-03-02 03:55:00
"פעימה אחת וכולם בבית": כיכר החטופים בוערת בכאב ובתקווה
התאספות כיכר החטופים
אלפים התאספו בכיכר החטופים בתל אביב במוצאי שבת, כאשר המקום הפך לזירה למחאה עמוקה. משמעות האירוע הלכה מעבר להפגנה רגילה; מדובר היה במקדש של געגוע ודורש חסר פשרות להחזרת החטופים. עם דגלים המתנופפים ברוח הקרירה, שלטים נשאו שמות של חטופים, שכל אחד מהם מייצג לב פועם ומשפחה הממתינה.
דברי משפחות החטופים
נציגי משפחות החטופים נאמו מול הקהל הרחב, שדרשו לשמור על המאבק למען החזרת יקיריהם. רוני אדר, אחותו של תמיר, שיתפה את חוויותיה ואמרה: “לתמיר אין קבר, הוא מחכה, ואנחנו מחכים לו.” לירון אורבלנדר, בת דודתו של רום, ציינה כי הם לא יודעים מה עלה בגורלו במשך 511 ימים, ושיש להביאו הביתה בחיים.
אילן דלאל, אביו של גיא, התייחס לכך שהשבוע הם קיבלו אות חיים, אך הם נותרו במצב של חוסר ודאות. הוא הגדיר את המצב כ"אכזריות שאין לתאר". מישל אילוז, אביו של גיא אילוז, המשיך והדגיש את הצורך בשינוי המצב הנוכחי, שבו החטופים לא מוחזרים בהקדם.
עדותו של סשה טרופנוב
בהמשך האירוע הוקרן סרטון שבו נראו פניו של סשה טרופנוב, שחזר מהשבי. הוא העיד, “אני עדיין לא מעכל שאני פה. הישיבה בשבי היא משחק פסיכולוגי מטורף.” דבריו עוררו הד silence בכיכר, אשר התמודדה עם התובנה הכואבת שהחטופים נמצאים שם וחיים במציאות קשה.
סשה הצהיר כי ההחזקה בשבי אינה רק מלחמה על חיים אלא גם על זיכרון, וקרא לציבור להמשיך ולהילחם за החזרת החטופים – חיים או מתים.
סיום המחאה
האירוע הסתיים כאשר ההמון עמד בשקט, כל אדם חיפש עוד רגע של תקווה. כיכר החטופים הלכה והתפזרה, אך הזעקה והדרישה להחזרת החטופים נותרה באוויר, מחכה להזדמנות הבאה – ולקוות שבפעם הבאה לא יהיה צורך בקול זה.
תגיות: משפחות החטופים, סשה טרופנוב, גיא גלבוע דלאל