כיכר רבין: זיכרון עירוני שנגזל – תל אביב מתמודדת עם השפעת העבודות על חיי העיר

תל אביב נחנקת: הכיכר שהפכה לסמל של העיר נותרה שוממת

כיכר רבין: צל של עצמה

כיכר רבין, שהייתה הלב הפועם של תל אביב, עומדת כיום שוממת ועצובה. מגוון של עבודות, במיוחד סביב הפרויקט של הרכבת הקלה, הפכו את הכיכר לאזור רפאים. שלט המכריז על כך שעבודות הרכבת הקלה יסתיימו בשנת 2025 הפך לבדיחה עצובה בתודעת הציבור. חצי מהכיכר מגודר, והחצי השני כמעט נטוש.

פניות נוסטלגיות של תושבים

דפנה, תושבת העיר הוותיקה, מזכירה את הימים שבהם לא היה יום שלא הגיעה לכיכר עם הילדים שלה. "זה היה המקום להיפגש עם חברים אחר הצהריים, לשבת על הדשא או ליד הפסל", היא אומרת, "היום אין מה לחפש כאן. חבל שזה נעלם".

אלי, בעל עסק סמוך, משתף בתחושת העצב שלו: "הפאבים ממול מלאים, אנשים יושבים וצוחקים, אבל בכיכר עצמה? שומם. פעם היו מגיעים לכאן מאות בכל ערב, אפילו בלי סיבה מיוחדת".

זיכרון קולקטיבי

הבריכה המפורסמת שבמרכז הכיכר, שאליה קפצו אוהדי מכבי תל אביב אחרי זכייתם בגביע אירופה ב-1977, עומדת היום דוממת. חנה, תושבת ותיקה, מספרת כי "גם אם לא היה אירוע, תמיד הייתה תנועה, אנשים עם כלבים, ילדים משחקים, זוגות יושבים. היום בקושי כמה אנשים בודדים עוברי בדרך".

הכיכר מהווה סמל למאבקים פוליטיים והשפעות תרבותיות, כמו ההפגנות הגדולות נגד מלחמות והעצרת לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין. כיום, היא משדרת בעיקר בדידות.

העיר של אתרי בנייה

יואב, צעיר תושב הסביבה, אומר: "תל אביב הפכה לעיר של אתרי בנייה. חבל, כי הכיכר הזאת הייתה הלב של העיר, הלב של כולנו".

אף על פי שהעבודות לא משאירות ברירה, ישנם עדיין תקוות שישובו ימים טובים יותר לעיר ולכיכר. ייתכן כי כיכר רבין תחזור להיות מרחב ציבורי שמזמין אליו אנשים מכל קצוות העיר, אך בינתיים היא משמשת תזכורת כואבת לעיר הנחנקת מבנייה. התחושה העיקרית המשתקפת מדברי התושבים היא געגוע גדול לפעמים הטובות שחלפו

Scroll to Top