פרשת השבוע: לך לך | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

לקחים מהתנהגותו של אברהם אבינו

בפרשת לך לך אנו עדים לחזרתו של אברהם אבינו ממצרים, עמידתו בעשירות שנפלה בחלקו, ועדיין שמירת ענוותנותו דרך בחירות חייו. התורה מלמדת אותנו ש"לא ישנה אדם מאכסנייה שלו," מה שממחיש את העיקרון להסתפק במועט גם כאשר המצב משתפר באופן כלכלי.

אברהם, שחזר לארץ כעשיר ומכובד, בחר להמשיך ולהתגורר באותה אכסניה בה שהה קודם. הבחירה הזאת לא נובעת רק ממסורת, אלא מבנה פילוסופי עמוק לגבי ניהול חייו, המזהיר מפני הרגלי מותרות, שכן "גלגל חוזר בעולם".

המסר על התמודדות עם שינויי מצב

הגמרא מציעה דוגמה הממחישה את הרעיון הזה מעולמם של אבותינו. רבי נחמיה מתמודד עם עני, שהתרגל לחיים של מותרות, שביקש להאכילו. כאשר השיב רבי נחמיה כי אוכל אינו זמין מלבד עדשים, הייתה זו נקודת מפנה: האנושיות שלו לצד מחסום הקרבה לשורשיות, שהתמקד בהגבלת ההוצאות ואי התרגלות למותרות, משקפת רעיונות חשובים אודות חיים מבוססים על ערכים ולא על תענוגות חומריים.

דוגמת הלל הזקן

גם דוגמת הלל הזקן, אשר עשה מאמץ ניכר לסייע לעני, ממחישה פרספקטיבה שונה על תימוכין חברתיים. העני לא הצליח לוותר על הרגליו מהעבר, דבר שעורר זעזוע בגמרא. אך הלל, במעשיו, ממחיש עד כמה יש להשקיף את ההנחה על תוקף חברתי במדינת רווחה, גם כאשר המצב הכלכלי יכול היה להיחשב בעייתי.

מסקנה

לסיכום, פרשת לך לך אינה רק סיפור מסורתי אלא מוסר השכל עוצמתי אשר מזכיר לנו להסתפק במועט גם בזמנים של יתרון כלכלי. למדו אותם מצבים ואירועים מהעבר כדי למנף את התנהלותנו בהווה, ולא להתרגל לחיים מוקפים בפינוקים. ההיסטוריה מלמדת אותנו להימנע מהשקפת עולם שמווסתת את חיינו בעסקים ומותרות, ומכאן לקחים רבים להמשך הדרך.