האשמות הדדיות ואינטרסים משותפים: סין וארה"ב בהסלמה הנוכחית

רקע כללי

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המעצמות הגדולות מצביעות על מתיחות גוברת בזירה הדיפלומטית, במיוחד במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, בה חברות קבועות ארצות הברית וסין. בהקשר למאבק מול איראן, יזמו סין, פקיסטן ורוסיה החלטה במועצת הביטחון הקוראת להפסקת אש מיידית.

התייחסות סינית למצב

שגריר סין לאומות המאוחדות, פו קונג, ביקש מן הצדדים להימנע מ"להוסיף שמן למדורה". דוברים רשמיים נוספים מבייג'ינג טוענים כי הפעולה האמריקאית מפרה את עקרונות אמנת האומות המאוחדות והחוק הבינלאומי. נשיא סין, שי ג׳ין-פינג, קרא למדינות בעלות השפעה מיוחדת, כולל ארצות הברית, להרגיע את המצב.

שיתוף פעולה בין מעצמות

מעניין לציין כי ארצות הברית פנתה לסין בבקשה להשתמש בהשפעתה על איראן, אשר עמה יש לה קשרים ענפים. כאשר איראן איימה לסגור את מיצרי הורמוז – הנתיב בו עובר חלק ניכר מהסחר העולמי, כולל 20% מהנפט – המזכיר של המדינה האמריקאית, מרקו רוביו, חזר על הקריאה לסין להניא את איראן מהמהלך הזה.

נקודות חופפות באינטרסים

קריאה זו מעידה על כך שלמרות העימותים הגלויים, ישנן נקודות חפיפה באינטרסים של ארצות הברית וסין. גם אם סין תבחר להתערב, מדובר בעיקר באינטרסים שלה עצמה, שכן גם היא תלויה במיצר הורמוז לצרכי המסחר שלה.

מסקנות

בהתאם לכך, הסלמת המצב בין ישראל לאיראן, ובימים האחרונים גם בין ארצות הברית לאיראן, משמשת כסבךים לתמרונים דיפלומטיים בין המעצמות. גם אם ההצהרות שנשמעות הן חריפות, למעצמות יש אינטרסים משותפים במניעת הסלמה ובוודאות מעבר חופשי בנתיבי הסחר. מאחורי הרטוריקה החריפה מסתתרת ההבנה של הצורך בהרגעת המצב, כדי לשמור על שגרת חירום מינימלית ולהפחית נזקים.

מצב זה מצב בגדר אתגרים עבור ארצות הברית, שעליה להכיר בהשפעה הגוברת של סין במזרח התיכון ובצורך שיתופי פעולה גם כשישנו עימות