כתב האישום של רונן בר נגד נתניהו: טענות קשות על ניצול פוליטי של השב"כ

מכתבו של ראש השב"כ

בעקבות המוניטין המועבר, ראש השב"כ רונן בר שלח מכתב מטלטל, אשר צורף לחוות דעת שהעבירה היועמ"שית גלי בהרב מיארה לבג"ץ. במכתב מציין בר, "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה". המידע המובא במכתב טוען במשתמע כי נתניהו ניסה להשתלט על השב"כ ולהשתמש בו ככלי פוליטי.

ניסיונות המעקב אחרי פעילי מחאה

בר טוען כי נתניהו ביקש ממנו להפעיל את אמצעי השב"כ כדי לעקוב אחרי פעילי מחאה נגדו, אותם הוא מכנה כ"דיקטטורה", דבר שעלול להוביל לתיוגם כחתרנים או כאותם הפוגעים בביטחון הלאומי. לפי ההערכות, פעולות אלו נועדו להפחיד את ראשי המחאה ולחזק את הרתעתם.

הטענות החמורות כלפי נתניהו

בכל שאר סעיף המכתב, מופיעות טענות חמורות כלפי נתניהו, כולל ניסיונות לכפות על בר לקבל חוות דעת שתפטור אותו מעדותו בבית המשפט, וכן התנפלות על חקירות הקשורות להדלפות של מידע סודי. מדובר בטענות חסרות תקדים שמצביעות על כוונותיו של נתניהו להפוך את השב"כ לגורם פוליטי שישמש את מטרותיו האישיות.

היסטוריה של ניסיונות פוליטיים

בעבר, נתניהו ניסה להשתמש בשירותי השב"כ על מנת למנוע את בחירת יריביו הפוליטיים. ב-2014 הוא ביקש מבר לפסול את הסיווג הבטחוני של נפתלי בנט, שהיה אז שר, על סמך ידיעות שגויות. במקרה נוסף, הוא לחץ על ראש השב"כ נדב ארגמן להודיע על חוסר כשירותו של בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה ערב הבחירות.

חששות מהשפעות פוליטיות על השב"כ

ככל שהמצב מתפתח, עולה החשש כי השב"כ עלול להפוך לארגון פוליטי תחת חסותו של ראש הממשלה, מה שעשוי לפגוע בעצמאות המקצועית של הארגון ובמעמדו כחוקי. החשש הזה צריך לעורר דאגה לא רק אצל אנשי השב"כ, אלא גם בכל הציבור הישראלי.

אם אתם מעוניינים לדעת יותר על השפעות פוליטיות על מוסדות ציבוריים או על זכויות הפרט, מומלץ לעקוב אחרי ההתפתחויות בנושא החמרת ההגבלות השלטוניות