לא עוד חוסר ודאות: שוק האנרגיה בישראל ובעולם מול סיכונים מתמשכים
תקיפה ישראלית באיראן והשפעתה על שוקי האנרגיה
בחודש האחרון, ישראל ביצעה תקיפות בשדות גז ובתי זיקוק באיראן, כולל המאגר "דרום פארס", הנחשב לאחד מהמאגרי הגז הגדולים בעולם. בעקבות זאת, שוקי האנרגיה הגיבו באופן מיידי: מחירי הנפט עלו ביותר מ-7% ביום אחד, העלייה החדה ביותר מאז 2022. פרמיות הביטוח לאוניות שעוברות בים האדום שילשו את עצמן, ומאות אוניות מסחר החלו לעקוף את תעלת סואץ.
השפעות על הייצור והתחבורה
שיבוש זה מצביע על שינוי במשוואת התנהלות שוק האנרגיה העולמית, שבו חוסר הוודאות הפך מציאות יומיומית ולא תופעה נקודתית. ההשלכות אינן נוגעות רק למחירי הנפט ופרמיות הביטוח, אלא גם ליציבות ענף הגז הטבעי בישראל, כאשר מאגרי לוויתן ותמר מספקים כיום לא רק חשמל אלא גם יצוא גז טבעי נוזלי (LNG) לאירופה.
סיכונים עולמיים ומשמעותם לישראל
המזרח התיכון אחראי ל-30% מתפוקת הנפט העולמית ו-12% מהסחר הימי. מדינות כמו יפן, סין, הודו ודרום קוריאה תלויות בייבוא אנרגיה ממדינות המפרץ. עיכוב או איום ממושך משפיע על השרשראות האספקה ברחבי העולם, והשפעתו ניכרת גם בשוק הישראלי, אשר תלוי מאוד בייבוא ימי של דלקים, חומרי גלם, תרופות ומזון.
האתגרים הבטחוניים והשפעתם על התשתיות
ממשלה ישראלית נאלצה להשבית את מאגרי הגז הנמצאים תחת איום ביטחוני. התשתיות האנרגטיות חשופות, והמערכות הקיימות אינן מתוכננות להתמודד עם מתקפות רחבות היקף, מה שמוביל לדרישה מהותית לנהל את הסיכונים בנושא האנרגיה.
שינוי תפיסתי וניהול הסיכונים
עתה, ניהול סיכונים בשוק האנרגיה, הן בישראל והן בעולם, חייב לעבור מהפך בתפיסת הביטחון. יש להכיר בכך שסיכון הוא מצב קבוע ומשמעותי שמחייב הכנה מקיפה לבעיות עתידיות. הכרה זו צריכה להתבטא בהחלטות מדיניות אשר כוללות הגנה על התשתיות והבנה שהפרמיה הביטחונית מהווה חלק מהעלות הכוללת של האנרגיה.
הצורך בביזור והרחבת מקורות האנרגיה
מדינה כמו ישראל, שאין לה את הפריבילגיה להסתמך רק על תשתיות מרכזיות, חייבת לערוך מעבר לביזור מערכת הייצור שלה. השקעה בתשתיות אנרגיה מתחדשת וביכולות אגירה מקומית מהווה לא רק פתרון סביבתי אלא גם נדבך מרכזי בביטחון הלאומי. ככל שהתשתיות תהיינה מגוונות ומבוזרות, כך הסיכון מפגיעות יחודיות יפחת.
על ישראל להבין שהיא חלק מהמשוואה: כיעד וכיצרנית, ולפעול כדי להבטיח תפקוד רציף גם כאשר התשתיות עצמן עומדות בפני איום.
הכותב הוא מנהל מכון ינאי לביטחון אנרגטי באוניברסיטת רייכמן.