הממשלה תכננה מלחמה מפוארת באיראן – אך לא הייתה מוכנה לתוצאותיה

תוצאה של כשלים בהיערכות

ב־7 באוקטובר 2023 נתפסה ממשלת ישראל בלתי מוכנה כאשר חמאס פתח במתקפת פתע, מה שחשף ליקויים חמורים בהיערכות הצבאית ובתגובתיות השלטונית. בסיסי גבול היו בתת־איוש, נקודות עיוורון מודיעיניות הובילו להרדמת הנהגת המדינה, והתגובה הצבאית הראשונית התאפיינה בכאוס ובשיהוי, כאשר לקח שעות רבות עד שהתגבשה תגובה מתואמת.

חוסר מוכנות של המשרדים האזרחיים

כשם שהתגובה הצבאית עוררה חששות, כך גם התגובה של הרשויות האזרחיות הייתה גרועה אף יותר. משרדי ממשלה קפאו, לא היו תכניות חירום מסודרות לשיכון משפחות שפונו, ולא הוקם מערך לימודי חירום לילדים. בוואקום הזה נכנסו אזרחים פרטיים, עמותות ומתנדבים, שניסו לספק פתרונות לבעיות שנוצרו.

לקחים מהמשבר

ייתכן שעצם התקיפה הפתיעה את ראשי הצבא, אך משבר אזורי רחב־היקף במזרח התיכון, מול עזה, לבנון או איראן, הוא דבר שניתן היה לצפות לו. ממשלה אחראית אמורה להכין מראש תכניות חירום אזרחיות. במקום זאת, תכניות אלו נעדרו.

מבצע צבאי מתוכנן אך לא מוכן

בערך שישה חודשים לאחר מכן, ב־13 ביוני 2024, ישראל יזמה מבצע צבאי מתוכנן היטב נגד נכסים איראניים. מכיוון שמדובר במהלך מתוכנן שהובנה בו הסכנה להסלמה אזורית, ציפו רבים שהממשלה תהיה מוכנה לקראתו. עם זאת, גם הפעם לא הייתה ממשלת ישראל מוכנה לתהליך ולתוצאותיו.

סגירת המרחב האווירי

סגירת המרחב האווירי של ישראל הייתה מהלך צפוי. בעיות נגרמו בעקבות טיל אחד של החות'ים שגרם לשיבוש התנועה האווירית. פניות לאו"ם ומשרד התחבורה לא היו מספיקות, ואם לא הייתה תכנית מסודרת להחזרת אזרחים תקועים בחו"ל.

אחריות הממשל מול צורך ציבורי

כאשר ממשלת ישראל עושה החלטות בעלות השפעה על הציבור, היא חבה בחובה להכין את המענה הנדרש. כישלון זה אינו נוגע רק לניהול האירועים אלא גם לחוסר חמלה ולחוסר צניעות מצד הדרג הפוליטי.

קריאה לפעולה

בעוד המצב מתדרדר, הדיאלוג הציבורי משדר מנותק. המנהיגות צריכה לקחת אחריות על כלל אזרחי המדינה. ההיסטוריונים עשויים להמשיך לנתח את הטקטיקות, אך מה שחשוב הוא שלאותם אזרחים שלא קיבלו מענה, הממשלתיות לא עמדו במשימה. אם הממשלה אינה מסוגלת להיערך ולדאוג לאזרחיה, ייתכן שהגיע הזמן להעביר את המקום לאלו שיכולים לעשות זאת בצורה ראויה