לא משאירים אף אחד מאחור: סיום חף מפשע ורגע של תקווה בכיכר בני הערובה

"לא השאירו אף אחד מאחור": קבלת שבת האחרונה בכיכר החטופים בתל אביב

סיום מאבק ארוך ומרגש

מאות אנשים התאספו היום (שישי) אחה"צ בכיכר החטופים בתל אביב, כדי לחגוג את קבלת השבת האחרונה, המסמלת את סיום מאבק ציבורי שנמשך יותר משנתיים. האירוע הוכרז כאחרון, לאחר החזרתו של החטוף האחרון, רן גבילי ז"ל. מאז אוקטובר 2023, הפכה כיכר החטופים למרכז מאמץ ארצי להחזיר את 255 החטופים הנתונים בשבי חמאס.

מה שהחל כנוכחות קטנה של קהילת קיבוץ נחל עוז בכל יום שישי, הפך לאירוע שבועי בהובלת משפחות החטופים, קיבוצים וציבור הרחב – כולם מאוחדים סביב המסר שאין להשאיר אף אחד מאחור. משפחות החטופים הצהירו כי יתמידו במפגשים עד שהאחרון שבהם יחזור הביתה.

רגעי התרגשות ושיחה

המאבק culminated באירוע סיום מרגש, שאורגן על ידי תנועת הקיבוצים בהובלת חברי קיבוץ צובה. בין הנוכחים היו ניצולי captivity, משפחות של חטופים לשעבר, משפחות של בני אדם שנרצחו בשבי, חברים של רן גבילי, תושבים מהקהילות בגבול עזה, חברי קיבוץ ואזרחים מהציבור הרחב.

בשם משפחת גבילי, דיבר חברו הקרוב של רן, עמנואל (מנו) אוחיון, ואמר: "כאשר רן הפך להיות החטוף האחרון, הפחד הגדול ביותר היה שהוא יישאר לבד. אך המציאות הוכיחה אחרת. אנו כאן היום מדברים בשם בני משפחת רן שעדיין יושבים שבעה. הם רוצים להודות לכל מי שעמד לצידם במהלך המסע הארוך הזה".

ערכים של אחריות הדדית

דני מירן, אביו של החטוף לשעבר עומרי מירן, ציין: "נלחמנו בכל התקופה הזו עבור עיקרון קדוש אחד – לא להשאיר אף אחד מאחור. כיכר החטופים הפכה ללב של המשפחות וללב של האנשים. עכשיו כשהחטוף האחרון חזר, אנו חייבים להמשיך להילחם עבור מה שחשוב באמת – מדינה הבנויה על אחריות הדדית, שוויון, כבוד ודאגה לדורות הבאים".

עומרי מירן, ניצול captivity שנחטף מקיבוץ נחל עוז, נאם והביע: "לראשונה לאחר 12 שנים, אין יותר חטופים בעזה. פתאום, אפשר לנשום". הוא הוסיף כי "במשך 843 ימים, נלחמתם לא רק על החזרת 255 החטופים, אלא גם על ערכים – כדי שהילדים שלנו יהיו בעתיד טוב יותר".

סיום עם חדוות חיים

אמה של הצעיר הצעיר צחי עידן, שנרצח בשבי, הוסיפה: "הערך הבסיסי שלנו הוא לא לעמוד מנגד כשאחרים בסכנה. זה עניין של להיות יחד ולא להשאיר אף אחד מאחור. אפילו בכאב הבלתי נסבל, אנו מחויבים לבחור באחריות, אחדות ותקווה".

לסיום, משפחת מירן – לישאי, עומרי ושתי בנותיהם הצעירות, אלמה ורוני – הדליקו את נרות השבת, והאירוע הסתיים בשירת התקווה, "התקווה".

Scroll to Top