"לא נהיה נייטרליים": האיום של חיזבאללה והסיבות שבגללן הוא מהסס לתקוף

הקדמה

בנאומו ב-26 בינואר 2026, מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם התייחס למתיחות הגוברת בישראל ובארצות הברית כלפי איראן, והביע את עמדת הארגון לגבי התקפה אפשרית. קאסם השתמש בביטוי "לא נהיה נייטרליים", משפט אשר עורר תהיות רבות לגבי כוונות הארגון.

ניתוח ההצהרות של קאסם

אי-בהירות במכוון

למרות שהוא רמז על נטיית חזבאללה לתגובה, קאסם הדגיש כי הארגון יחליט "כיצד לפעול בזמן המתאים". הוא נמנע מהבטחה לתגובה צבאית מיידית או לקו פעולה חסר סיכון. זה מדגיש את הזהירות שמהווה אסטרטגיה חיונית עבור הארגון.

קווים אדומים והגנות על איראן

קאסם קישר בין איומים פוטנציאליים למנהיג העליון של איראן, האייתולה עלי חמינאי, והבהיר כי כל פגיעה בו תיחשב להתנקשות ביציבות האזורית. בכך, הוא הציג את חזבאללה כ"אנדרטה" של תקיפה זו, תוך שהוא מציב את עצמו בעמדה של הגנה עצמית.

האתגרים של חזבאללה ב-2026

פגיעות פנימיות בעקבות הסכסוך ב-2024

הסכסוך ב-2024 פגע במבנה הפיקוד ובתשתיות הצבאיות של חזבאללה, דבר שיצר קשיים באפשרויות הפעולה שלו כיום. הארגון פועל לחדש את כוחותיו אך נמצא במצב של פגיעות משמעותית.

תגובות ישראליות אפשריות

יש להניח כי הפרת הפסקת האש בתיווך ארה"ב תוביל לתגובה ישראלית רחבה, עם לגיטימציה בינלאומית גבוהה יותר מאשר בעבר. ישראל, בעלת כוונה להשמיד את הכוח הצבאי שנותר של פרוקסי השיעי, עשויה לראות בכל פעילות של חזבאללה איום ישיר.

ההקשר האידיאולוגי

תסמונת כרבלא

הרטוריקה של קאסם נושאת משקל אידיאולוגי. הוא מתיישב עם "תסמונת כרבלא", המסבירה את החשיבות של הקרבה עצמית בתרבות השיעית, כאשר פעולה גם במחיר של הפסד ודאי נחשבת לכוהנת ערכית.

הכוונה לעתיד

למרות הכל, ייתכן שההצהרות של קאסם מצביעות על כך שאין לחיזבאללה כוונה ליזום עימות ישיר עם ישראל. בדומה לעבר, הארגון נראה נוטה לאסטרטגיה של "התערבות מחושבת", הכוללת פעילויות "אזור אפור".

מסקנה

ההצהרות האחרונות מבית חזבאללה מצביעות על מציאות מורכבת, בה יש לקחת בחשבון את האתגרים הפנימיים, ההקשרים האידיאולוגיים והתגובות הפוטנציאליות מהצד הישראלי. ההססנות של קאסם, בשילוב עם העירבוב בין פעולות הגנה להתמודדות עם איום, מבטאת את הדינמיקה המורכבת של המצב הנוכחי באזור